אני הזדעזעתי! ולכן, אני פורשת.
אתמול, היה יום השואה. יום חשוב ביותר במדינת ישראל, יום עצוב ביותר במדינת ישראל.
עכשיו, אני ציפיתי מכם, כי אני יודעת שאתם אנשים עם כבוד, לפרסם סיפורים הקשורים לנושא,
או שלא לפרסם בכלל אם קשה לכם, ואתם מכבדים את היום הקשה הזה.
וכן, עשיתם זאת, רובכם לא פרסמתם המשכים לסיפורכם, או סתם שיר או סיפור שלא קשור לנושא, או שחלק מן הרוב כתב אך על השואה – ואילו היה חלק מועט, שכן כתב המשך לסיפוריו, ועוד סיפור שמח ועילג.
אני אישית, הזדעזעתי. מה זה צריך להיות?! איפה הכבוד שלכם ללאום שלכם?! איפה הכבוד למדינה?! איפה הכבוד אל הניצולים ואל הלא ניצולים?! לאן הוא ברח?! ואתם כותבים, ומתרצים בכך שהאווירה קשה מידי בשבילכם ואתם צריכים להשתחרר – בושה. כן, גם לי קשה. קשה לי בצורה בלתי רגילה – אני לא מסוגלת להירדם ליד חלון, אני לא מסוגלת להתקלח מהפחד שיצאו גזים מן הברז, כן, גם לי קשה – אבל מתמודדים, או לפחות, מכבדים.
אבל מה שעוד יותר הרגיז אותי, היה זה שאף אחד לא העיר להם! להפך! רק עודדתם וביקשתם – לא! לא ביקשתם, התחננתם מהם שימשיכו! אתם קראתם את זה! אתם נהניתם מסיפורם השמח – ביום השואה! בושה! פשוט בושה! ו-ט-מ-ט-ו-ם-! טמטום! ללא כל צל של ספק! ואני, החלטתי שזה הגיע לי עד כאן! לא מספיק שאתם לא מכבדים את עצמכם, וכותבים בשפה עילגת ונעלבים מכך שמתקנים אתכם, ואחר כך מתבכיינים שנטפלים אל סיפורכם – לעזאזל תלמדו איך לקבל ביקורת! מביקורת לומדים! מה אתם עושים במבחנים, אה? אתם רואים את הטעויות ואחר כך מתעצבנים שהמורה אמרה לכם שזה לא טוב? שנטפלים אליכם?! – לי כבר נמאס! האתר הזה נוצר כדי לשתף סיפורים, אבל כעת הוא נהפך לגיבוב של שטויות! ולא, אני לא הולכת להתנצל.
זה דבר אחד, לכתוב בצורה מבזה ולהביא יצירת אומנות לכדי פח מזופת אבל זה דבר אחר לכתוב את הפח הזה, ביום השואה, ולבקש שימשיך – ביום השואה.
בשל כל הדברים האלו – אני עוזבת.
הפעם לתמיד.
אני ממשיכה את הסיפור, רק לא כאן. מי שירצה המשך – שיבוא אליי לאימייל אני אתן לו את הכתובת של הבלוג שלי בישרא-בלוג.
אהבתי אתכם פעם (ואת חלקכם הגדול אני עדיין אוהבת).
שקד.
תגובות (75)
א. לא עיניינך מי כותב ביום השואה ומי לא
ב. טוב שגם לא אמרת לנו לא לנשום
ג. הדעה שלך על הסיפורים לא ניראלי מעניינת מישהו, את לא חייבת לאהוב את הסיפורים זה אתר לסיפורים וזה לא בעייה שלך איך אחרים כותבים אם יש לך בעייה עם זה אל תקראי !
ד.יש זכות להעיר על הסיפורים אבל הערות בונות, בזמן האחרון מעירים דוחה פשוט דוחהה אז גם לכולם יש ע זה בעייה כי יש הבדל בין הערה שאפשר לקבל לבין הערה שפשוט שופטים אותך
רוב הסיפורים כאן מאוד רדודים, ספורי פנטזיות על הארי הנסיך וגסטין האהוב, קצת קשה למי שעבר את גיל 12 למצוא את עצמו.
א. יש דבר שנקרא כבוד, שמעת עליו פעם?
ב. אני לא צריכה לבקש את זה, המוסר והמצפון שלכם צריך להבהב לכם לפני שאתם מפרסמים דבר כזה או רושמים "תמשיכי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!"
ג. הקטע שלא רק לי צריכה להיות בעיה עם זה, לכל בן אדם שקורא או כותב צריכה להיות בעיה עם זה.
ד. ניסיתי בטוב, תקפו אותי. בעיה שלכם שאתם לא יודעים איך לקבל ביקורת.
קודם כל לא כל הסיפורים פה על ג'סטין וואן דירקשן ודבר שני מי שלא מוצא את עצמו פה לא חייב להיות פה.
מסכימה. ו – "ישראלית(:" יש אנשים שאשכרה נהנים מזה.
ויש סיפורים שבאמת כתובים טוב, ויפה.
ולנושמת, זכותם של אנשים לכתוב תמשיכי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!,
אולי תגידי לנו גם שאסור ללכת יותר מצעד בדקה?
ושום מוסר, ושום מצפון לא צריכים להבהב. זה כאילו שנמות אם נפרסם את זה. אז תני לי לעדכן אותך- אנחנו לא!
אני גם חושב שזה לא כל כך בסדר אבל אני מאמין של אדם יכול לעשות מה שהואא רוצה ויש לו חופש ולכן לא הערתי. חשבת אולי זה עוזר להם להשתחרר מהאווירה של יום השואה? לא לכולם היום הזה כל כך קל והם רוצים משהו שיפיג את העצבות.
גם לי זה קשה, אבל הן יכלו לחכות לערב! או לפחות ללכת לראות סרט שמח של דיסני במחשב ולא לפרסם דברים כאלה ביום השואה.
אני מסכים איתך. אבל אולי זה הדבר שמרגיע אותם? מותר להם אחרי הכל, ואין מה לעשות אבל את שפוט צריכה לקבל את זה( בלי להעליב כמובן חס וחלילה!)
שיכתבו את זה אז לעצמם בווארד או על דף אבל לפרסם דבר כזה, ועוד להגיב להם "תמשיכי!!!!" – זה כבר ממש להתכחש לקיום היום הזה.
אני חולקת על דעתך.
אנשים לא כותבים על השואה, או כותבים סיפור שמח, כי הם לא רוצים לסבול.
ומי את, לכל הרוחות, שתגידי להם על מה לכתוב?! מה הם, שפוטים שלך?!
אני פאקינג שונאת אותך כרגע.
ולפרוש בגלל סיבה מפגרת כמו זאת? זה נקרא בושה! ויש אנשים, שאשכרה נהנים מסיפורים האלה. נכון, זה לא כל כך מציאותי, וקצת מפגר, אבל זכותם! ומי את, שתחלקי עליהם?! הם לא קשורים אלייך, ואת לא אליהם.
זוהי זכותם.
ואת, ולא שום אחת אחרת, לא תגידי להם מה לכתוב!!!
אני חושבת שממש, אבל ממש, הגזמת.
אני פורשת כי לדעתי זו הייתה עבירת גבול. אני אוהבת מוסר, אני בת אדם מאד מוסרית ביום יום אבל זה כבר היה בלתי נסבל! ועוד לכתוב תמשיכי? זה כמו להתכחש לדבר. "בסדר יש יום זיכרון אפשר לחשוב מה כבר קרה?! בואו נהיה שמחים ונכתוב על ערסים"
היא בסך הכל הביעה את דעתה, את לא יכולה לשנוא בן אדם שאת לא מכירה על פי דעה שהיא הביעה ברגשות נסערים כרגע.
היא ממש אבל ממש לא אמרה להם לכתוב, היא הביעה את דעתה ומה שהיא מרגישה, שטכנית גם לזה האתר מובנה, ובמקום שיבואו ויתמכו בה, או שיקיימו דיון בצורה מסודרת, פשוט מתקיפים אותה.
לפי דעתי זה לא יפה, אל תצאי עליי כי זו דעתי ואם באלך תצאי.
תקשיבי. אני לא צריכה להפסיק את השמחה שלי בחיים בשביל היום הזה. אני מכבדת את היום, אבל מה את רוצה שאני אעשה? אקפוץ מצוק, כי "יום השואה".?
אמא שלי, שאבא שלה היה בשואה, אפילו שמחה.
את רוצה אולי גם שכולנו ננסה להוציא דמעות מהעין השלישית שלהם, כי "יום השואה"?
זה לא מציאותי, וזכותם של אנשים לכתוב על ערסים ופרחות.
וחוץ מזה, אני שמתי לב שבערך חצי מהסיפורים היו על השואה, או שבכלל "השביתו" את המשתמש ליום אחד.
"ששש… זה סוד":
אני לא מתכוונת במלוא המובן למילה שונאת -,-
ומתקיפים אותה, כי זכותם של אנשים, והיא יוצאת עליהם.
אני אמרתי שמעט מאד כתבו סיפורים כאלה אתמול. אמרתי שהרוב התנהג כראוי. תקראי את כל מה שאני כותבת, ואחר כך תתעצבני עליי.
לדעתי זכותו של אדם לבחור מה לעשות ומה לא ביום הזה.
ולא אני ולא את צריכות לשפוט אותם.
האתר הזה הוא לכולם וזה שמשהו לא לטעמך לא אומר שאת צריכה להגיד שזה מזעזע.
יש אנשים שמביעים בדרכים שונות כבוד ליום הזה, ושוב, זה שאת חושבת שזה עצוב ומזעזע, לא אומר שזה בהכרח זלזול.
איפה את רואה כבוד בסיפורי ערסים שמדובר על קניות וערסים עם שפה קלוקלת שמתפרסמים ביום השואה?
והמצפון שלנו מהבהב? את קוראת מה את כותבת?
למה מי את שתבואי לאנשים ותגידי שאין להם כבוד? את מכירה אותם? זאת החוצפה האמיתית פה.
אני קוראת טוב טוב מה אני כותבת, השאלה אם אתם קוראים. אתם מסכימים לדבר הזה? אתם באמת מסכימים?! אתם חושבים שזה בסדר? בסוף כולנו נשכח מזה וזה יקרה שוב.
למה יש לי הרגשה שהסיבה שלך והטיעון שלך שאנחנו לא מכבדים את יום השואה זה פשוט תירוץ?
תירוץ לזה שאת לא אוהבת את הסיפורים כאן וזו הדרך שלך להגיד אתזה, גם רשמת "סיפורים בשפה עילגת"
תסלחי לי אבל אין לך זכות לבוא ולהגיד שהסיפורים פה לא כתובים ברמה יפה בעינייך והאנשים פה מגעילים.
יש פה אנשים מדהימים, כולם פה.חלק ממש הפכו לכמו משפחה שלי, אז מי את שתגידי שאנחנו כותבים אומנות סיפורי פח- כמו שאת קוראת לזה.
כל הקטע הזה שקרה באתר לאחרונה, המהפך החברתי הזה כביכול, זה פשוט דוחה.
אנשים שבחיים לא קראו את היצירות של אחרים פשוט שופטים אותם רק לפי הכותרת של הסיפור.
פשוט גועל נפש.
כל סיפור והייחוד שלו, כל כותב והיצירה שלו.
אין לך ולא לאף אחד זכות לבוא ולהגיד למישהו שהסיפור שלו הוא לא יצירה
זה לא תירוץ.
וקראתי את הסיפורים, וניסיתי לעזור, עם שגיאות ענקיות שאם יכתבו ככה בבגרות הם לא יעברו אף בגרות ככה בחיים! וניסיתי, והתעצבנו עליי.
ועוד משהו, אין שום ייחוד בסיפורים שכתובים אותו דבר! אותן קללות, אותו אופי לכל דמות, אותה צורת כתיבה – אין ייחוד.
את פשוט חוצפנית!
מי את שתבואי ותגידי שהם לא יעברו בבגרות עם שגיאות כאלה?!
ואולי זה לא מיוחד הסיפורים אבל זה שלהם! הם כותבים את זה.
מאז השיר שדני כתב פתאום כולם התנגדו לסיפורי ערסים ולמפורסמים. מה אכפת לך מה הם מעלים ומתי הם מעלים?
את צודת זה לא מכבד לעלות סיפור אהבה או משהו ביום כזה, אבל זה זכותם, זו פריקה שלהם.
לי למשל מאוד קשה ביום הזה ואני חייבת לעשות משהו שישכיח לי אותו, את הפחד, אז אני פשוט כותבת.
הגעתי למצב שכתבתי סיפור על השואה ומחקתי אותו מפחד שאני אתקל בו במהלך השנה ויהיו לי סיוטים וזה!!
אל תשפטי, אין לך זכות לבוא ולהגיד לאנשים מה לכתוב ומתי.
בהצלחה בישראבלוג
כי אלו שגיאות חמורות! אלו שגיאות בבסיסיות ואני ניסיתי לעזור! אני כתבתי ממש דוגמא לכל מילה והסברתי איך כותבים ומתי כותבים! ואנשים נעלבו!
אנשים פה צריכים לדעת להתחיל לקבל ביקורת ולנסות להבין שיש משהו שהוא מעבר לכתיבה חובבנית.
ואני התחלתי הרבה לפני דני את הנושא.
תודה, וסליחה.
אני העלתי סיפור ביום השואה לא מזלזול או חוסר כבוד
בכל אותו יום צפיתי בשידורים, ובסרטי שואה,עד שבאיזה שלב כבר לא יכולתי!
הייתי חייבת להשתחרר אז לקראת סוף היום העליתי סיפור.
ואני חושבת שאת ממש לא בסדר אין לך שום זכות שבעולם לבוא ולדבר ככה על אנשים כמו גם בפוסטים שאת מעלה על כמה אנחנו חסרי יצירתיות וצריכים להפסיק לכתוב
בפעם האחרונה שבדקתי במילון אנשים שמנסים להטביע את דעתם בכוח ועל דרך לפגוע באחרים כי הם לא לרוחם קוראים דיקטטורים!
אז אין לך שום זכות לדבר ככה ,כי את לא יודעת איך ההשפעה של יום השואה על כל אחד מאיתנו.
את העלת בסוף היום, לא בתחילתו, לא באמצעו ואת לא כתבת "תמשיכי!"
את חקרת, הסתכלת, והבנת. כן, זה יום נוראי, יום עצוב, אבל אי אפשר לכתוב סיפור כל כך, שמח ביום כזה. במיוחד לא בהתחלתו.
זה לא בסדר, איך שאת שופטת פה את כולם.
זה לא בסדר, לעלות סיפורים כאלה ביום הזיכרון לשואה.
זה בסדר יותר ממה שאת עושה
לכל אחד יש את השלבים שלו יום אחד הם יבינו את זה,
אבל לא צריך להגיד דברים מרושעים
אולי את צודקת, אבל הנושא כל כך התסיס אותי שפשוט חיכיתי לרגע שאני אכנס למחשב ואוכל להביע את המחשבה הזו – כי זה פשוט צורם לי.
אני לא חושבת שהסיבה לפרישה שלך היא בגלל הבנות שהעלו את הסיפורים, יכול להיות שכן אבל זו לא עילה מוצדקת כדי להפסיק לכתוב ולשתף את הסיפורים שלך כאן, זה יכול להיות הפסד שלך אם תפרשי. ובעיקר, הפסד שלנו שלא נמשיך לראות את הסיפורים שלך.
בכל מקרה, אם זאת ההחלטה הסופית שלך- מקווה שתמצאי את מקומך בישרא-בלוג. בהצלחה!
תודה :) אבל זו הסיבה שלי, אני מרגישה שאנשים פה, לא מבינים כבר שזה מקום לסיפורים, ושצריך להשתפר, ואני אישית? מאד הזדעזעתי מהסיפורים. איך אפשר לכתוב על אהבה – ביום בו אנשים איבדו אהבה?
אני חושבת שאת צודקת, זה לא מוסרי להעלות סיפורים ביום כזה, אבל בנימה אחרת הסיפורים שנמצאים באתר, או לפחות אלה שאני קוראת, ניכר שיפור בכתיבה, ויש כאלה שאצלם לא נוכח השיפור, אבל בכל מקרה אנחנו לא נכריח אותן לכתוב איך שאנחנו אוהבות… ואם הן יחליטו לקחת את הביקורות בעין יפה אז הסיפורים יהיו יפים יותר. ודרך אגב לא כל סיפור ערסים הוא רדוד, אני גם לא מבינה למה קוראים לזה 'סיפורי ערסים' זה בסה״כ תיאור של המצב בישראל. כל ילד היום מתגלה כערס, ואין מה לעשות היום זה לא סיפור אהבה של סינדרלה…, ושוב בהצלחה בישרא-בלוג!
לא כולם, אני מכירה הרבה שהם לא. אבל מה שמצחיק, שזה לא נכון. כי אני לא רואה אף ערס שבאמת משנה את דרכיו ומפסיק להיות סטוציונר, וגם יש הרבה שוביניסטיות בסיפורים האלו, ואני חושבת שהכותבת המסוימת לא רואה את זה.
מסתבר שככה זה בחברה הישראלית, היום הראש של כולם זה באיך משיגים מישהי כדי תכלס, להראות לכולם שאתה גבר, וכן אני בהחלט מסכימה איתך לגבי השגיאות כתיב והכתיבה שלהן, יש הרבה בנות שכתבו סיפורים שהפסקתי לקרוא בגלל צורת הכתיבה – למרות שהרעיון שלהם היה יפה.
בתלי אפשרי לקרוא לתסריט סיפור. לפי דעתי. אבל בנבדל מאלה יש את ה'סיפורי ערסים' שלשם שינוי שונים, מיוחדים כאלה. זה לא הוא סטוציונר, היא קשה להשגה וסביב זה הסיפור, זה יותר נכון הוא סטוציונר – היא קשה להשגה ומאחוריהם יש סיפורים על גבי סיפורים! וראיתי המון רעיונות מקוריים ויפים בסיפורים האלה. באתר הזה את רק צריכה לחפש.
אני חושבת שאת צודקת לגמרי…אך זו היא לא סיבה לפרוש.. תשקלי להישאר :)
אני כבר לא מוצאת סיבה להישאר.
אנחנו לא מוסריים ? מה זאת החוצפה הזאת לבוא ולהגיד את זה?
את היית איתנו באותו זמן? לא.
לכל אדם ואדם בעולם יש דרך להביע כבוד ליום הזה.
זה שאת ככה מביעה כבוד ליום הזה לא אומרת שכולנו צריכים ללכת בדרכך.
אני אישית נכדה לניצול שואה [ז"ל] ולניצולת שואה שמשפחתה נספתה.
אני יכולה להגיד לך שבימים האלה היא מתנהגת כהרגלה, שמחה. אז עכשיו היא מזלזלת? במשהו שהיא חוותה? לא.
ותאמיני לי אף אחד לא ישכח, השואה תמיד תהיה מוזכרת ותהיה אחד האירועים הקשים שקרו לנו כעם.
אבל חלאס להגיד שכולנו רשעים וללא כבוד או לב רק כי ניסינו למצוא דרך אחרת להעביר את הכאב.
אבל זה יום עצוב, ויש דבר שנקרא כבוד ונימוסים.
יש דברים שלא עושים, וזה אחד מהם.
וגם סיפור רגיל שנכתב בצורה יפה וספרותית ביותר – אם הוא שמח, עדיף לא להעלות, לחכות לערב, לפחות שהעצב ישקע והיום יסגר.
אני אצא חוצפנית אבל – אל תקראי פשוט.
כי שוב, זכותו של אדם לעשות מה שהוא רוצה בדרכו שהוא רוצה.
ולדעתי לפרוש בגלל זה- זה שטות.
כן , יש אנשים באתר שלא מקבלים ביקורת, אז פשוט אל תשקיעי בהם, הן לא עושות לך טובה.
לדעתי תשארי, באמת ובנוסף יש דבר שנקרא סינון, את יכולה לדעתי לסנן לפי תגיות או משהו :]
הם*
יש פה סינון? ממתי?
מיין לפי ז'אנר :]
אהה נכון!
הנושמת אני באמת חושבת שזה לא הסיבה האמיתית שאת רוצה לפרוש בגלל הדברים שנרשמו פה על השואה או לא על השואה.
אבל אם זה מה שאת מרגישה, אני מאחלת לך בהצלחה רבה :)
ותביאי לי קישור לפרופיל שלך בישרא בלוג, שאבוא לבקר אותך מדי פעם.
נראה לי שהסיבה האמיתית שאת רוצה לפרוש (נראה לי!) זה כי חלק מהכותבים החזקים באתר גם נעלמים לנו, ואת לא מוצאת את עצמך קוראת כאן עוד סיפורים לטעמך, זו דעתי.
תתקני אותי אם אני טועה.
בכל זאת…בהצלחה :)
גם, אבל זו הייתה הסיבה העיקרית, אני אשלח לך במייל קישור! תודה על התמיכה :)
כן אבל שלחי ל- [email protected] כי האימייל פה הוא של חברה שלי
אז.. את חושבת שאנחנו כותבים בשפה עילגת? את בכלל מכירה אנשים כאן במציאות? אני לא מבינה אותך.. נכון, אני כותבת בשפה עילגת. אוקיי.
אממ, כן, חלק. לא את האנשים שהתייחסתי אבל כן. אני בכלל לא קראתי סיפורים שלך, אבל אם את חושבת שאת כותבת בצורה כזו – למרות שלא נראה לי, כי לא עשית אף טעות אחת בתגובה – למה שלא תשתפרי?
אתם חבורה של אנשים עם שפה קלוקלת ויותר מידי סימני קריאה, שזועמים על ילדה חכמה יותר מכולם ביחד.
תתביישו לכם.
נושמת חביבה שלי, יש אנשים טיפשים, הרבה כאלו. תתעלמי.
ואתם.
כן כן, אתם.
אני רוצה שתקראו את הפסקה הזו שוב ושוב כדי שתבינו.
״אני קופיף חסר תקנה שמפרסם סיפורים שהם עוול לסיפרות ביום שמוקדש לאחיי שנשרפו במשרפות, נורו על גדות הנהר, ומתו בצרחות.
לאחר שהעירו לי על העניין, אני, בתור קופיף, מגנה את המעיר כך שידמה כי הוא הקופיף.
למרות, שאני הוא הקופיף״
נ.ב- סליחה לכל עם הקופיפים האמיתי, אתם אחלה של חיות, התנצלותים עמכם.
סליחה?! דבר ראשון נושמת בעצמה כתבה שהרוב היו בסדר ושרק חלק מועט העלה דברים כאלה ודבר שני מי את שתשפטי?! מי היא נושמת שתשפוט?! אף אחד מכם לא יכול לשפוט אף אחד כי רק אלוהים יכול לשפוט אותנו!! ואני חושבת שחזרתי על המשפט הזה פעמים רבות פה באתר ועדיין אף אחד לא מפנים את זה.
תודה לך! תודה רבה לך!
תקשיבי בשיעורי מורשת, מדברים שם על מוסר. דרך אגב, היטלר רצה להשמיד אותנו כי הבאנו מוסר ומצפון לעולם. רק אומרת. מכוון ל" noalovejb6"
אין לי שיעורי מורשת בבית ספר דבר ראשון, דבר שני אני דיברתי על זה שאתם לא יכולים לשפוט אנשים לא על היטלר (יימח שמו וזכרו) ולא על מוסר ומצפון וסתם שתדעי הם רצו להשמיד אותנו כי רוב היהודים היו מצליחים.
אני הוא האלוהים, ולכן אני אשפוט.
מה זה החרא הזה?! מי שמעלה סיפורים דביליים ביום השואה ראוי להישפט, כיוון שזהו חוסר כיבוד פומבי.
אגב, גם שופט יכול לשפוט, וגם אדם שרוצה לקבל אותך לעבודה שופט אותך לפי בגדיו והתנהגותך, גם בחורים שופטים בחורות לפי המראה וההתנהגות.
כולם שופטים, המשטרה שופטת אם האדם הזה חשוד ברצח או לא, הממשלה שופטת אם ההוא חייב לה מליון שקל או לא. לא בדיוק אכפת לה שלהיות חייב למדינה מליון שקל זה הדרך שלו להשתחרר ממוות של אדם משפחה קרוב.
כי כשאתה עושה משהוא לא טוב, לא מוסרי, זה רע. ורע צריך לשפוט.
תקראי את דברי היטלר.
הא הא מישהי פה לא הקשיבה בשיעור היסטוריה.
חרטא חביבתי, חרטא.
היטלר לא הרג את היהודים כי הם היו מצלחים, זה ממש לא נכון.
המלצה חמה- כתבי היטלר בוויקיפדיה.
אני מזועזעת איך את משווה את עצמך לאלוהים?!?! וחוץ מיזה אני דוגמה לבן אדם שלא שופט מישהו עד שהוא לא פגע בי או במישהו שחשוב לי או עשה מעשה שלא יעשה אבל להעלות סיפור ביום השואה כדי לברוח מהעצב זה מעשה נורמלי לחלוטין
ואתם אולי לא שמעתם אבל יש איזשהו רטון של היטלר נואם והוא אומר שם שהעוני שיש בגרמניה הוא בגלל שהיהודים שולטים בבנקים.
ילדה עם תמונה של ג׳ סטין ביבר, הכירי את הציניות.
ובכן אם את לא שופטת בן אדם עד שהוא פגע בך, אני רוצה להגיד לך שבאופן אישי את פגעת בי אם העלת סיפור בזמן יום השואה, ולכן הרשתי לעצמי לשפוט אותך.
סרטון**
אבל אני לא העליתי סיפור ביום השואה יותר מזה בכלל לא השתמשתי במחשב או בטלפון כל היום רק ראיתי סרטים על השואה ודיברתי עם סבא וסבתא שלי שהם ניצולי שואה.
אמרתי *אם* קראי את התגובה שלח שוב.
אני מעריכה אותך יותר עכשיו (בלי ציניות)
ניסיתי להשתפר ובמקום לעזור כאן, יורדים על יצירות של אנשים. אז מחקתי כמעט הכל. אני נמנעת להביע את הדעה שלי בנוגע לדיון הזה, נגמלתי מזה כבר.. כל השבוע חפרו בדיוק על אותם דברים. נמאס לי כבר.
היום יום שלישי, מתי כבר חפרו על הנושא השבוע?
אני הייתי צינית.
חוץ מיזה את צודקת! אני מאוד מכבדת את יום השואה, וכשאני נזכרת בו פשוט עולות לי דמעות בעיניים.
לא רק את פחדת להתקלח.
חוץ מיזה אני אשמח עם תקראי את הסיפורים שלי ותגידי לי במה לשפר(:
בכיף :) שמחה שאנשים לוקחים את זה למקום חיובי :)
אני חושבת שכל זה בולשיט אחד גדול, את סתם חיפשת סיבות לפרוש
את יכולה לחשוב ככה, אבל זו היא סיבתי.
אני חושבת שהנושמת וBorn This Way צודקות לגמרי.
לפעמים אני נכנסת לפה ונמאס לי לגמרי שאנשים יכולים לזלזל בכתיבה וקריאה, אבל אני לא יכולה לעזוב כי אני פשוט אוהבת לכתוב.
אם היה לי את האומץ לגמרי מחדש לכתוב בישראבלוג הייתי לגמרי עושה את זה.
עדיין, חבל שאת פורשת.
אני מסכימה אם הדעה שלך.
אני העלתי לאתר רק דברים על השואה ועודדתי בת שבחרה לא להמשיך לכתוב ביום הזה.
וגלל זה אני חושבת שאת מכלילה ומוציאה אותנו לא בסדר, על סמח כמה כותבים שלא היו מספיק רגישים.
תשלחי לי במייל את הקישור, אני ממש אשמח לראות את הסיפורים שלך, גם אם הם לא פה.
וואו, קצת הגזמתם בלצעוק עלייה.
אני העליתי משהו על השואה, לא חיבבתי שאנשים ממשיכים את הסיפור שלהם, אבל זה זכותם. את יכולה להגיד שזה לא מכבד, אבל הם לא באו וקיפצו לך מול הפנים ושרו שירים שמחים. לא, הם סך הכול כתבו.
את יכולה לפרוש אם זה מה שאת רוצה, אבל את מפסידה כי לא כל הכותבים פה כל כך גרועים כמו שאת חושבת.
אני לא רוצה להגיד שאני מעולה, אבל הסיפורים שלי לא נוראים לפחות.
במקום לחפש את הרע באתר תחפשי חברים, חברים שכותבים כמוך וטובים.
לא כולם פה כותבים כל כך גרוע.
תקשיבי לי ותקשיבי לי טווב את מגזייימהה דייי עם השטוויות שלך מה את בגן?! מה אכפת לך מה אנחנו כותבים? בעייה שלך אל תקראי יאאלה . זה שאני רוצה לקרוא מה שאני אוהבת זה אומר שאני לא מכבדת את יום השואה?! וואלה אני מכבדת פי אלף עליך וזה שיום השואה לא אומר שאסוור לי לקרוא ולכתוב את מה שאני אוהבת!! עדיף שתיפרשי כבר כי את שופטת פה חצי אתר על מה שהם אוהבים לעשות בווואי ניראה אותך אם יגידו שמה שאת כותבת זה מכוער ושאני שונאת את מה שאת כותבת ואפילו לא קראתי את זה, את הסיבה שילדים מפסיקים לכתוב כי אמרו להם שהסיפורים שלהם ׳מזעזעים׳ אז כדאי שתתחילי לשקול תמילים שלך יופי בי
נדמה לי שהמריבה הזאת הסתיימה אתמול…אז במקום לחכות לתגובה שלה בשבילך עדיף שתקראי פשוט את התגובות שלה לעוד בנות כמוך שאמרו בדיוק את מה שאמרת רק במילים שונות.