אני בהתקף חרדה ברגע זה ממש

אתם אולי לא יודעים מה זה התקף חרדה
אבל אני חושבת שרק לכתוב יוציא אותי מזה שעובר עליי עכשיו.
ראשית נגמר לי האוויר… אני מרגישה שאני נחנקת והגוף שלי נלחם בכוח להכניס את האוויר לנחיריים שלי.
אחרי זה אני מתחילה לבכות… כי זה מבהיל לא להיות מסוגל לנשום…
אחרי כמה דקות שאני מבינה שזה פסיכולוגי ואני עדיין נושמת רק לא מרגישה את זה אז אני מתחילה לחשוב על למה אני נחנקת..
ואז הרגשות שלי שסוהרים עמוק בתוך ליבי וקבורים תחת הרבה חיוכים מזוייפים יוצאים החוצה
ואז אני יודעת למה אני בוכה… אז אני מתחילה לבכות.. אבל בשקט בשביל שהשכנים לא ישמעו…
הלסת שלי ננעלת ואני מרגישה התקפים ועקצוצים של זעם
כאילו ממש דוחפים לי סכין ללב, ואז מוציאים…..
אחרי זה אני נתקפת בכוח שאני יודעת שיש לי אבל אני מסתירה אותו עמוק בפנים כי זה הצד האפל שלי… אבל הוא יוצא החצה… יש לי דחף להרביץ,לדחוף ולהכות כי אולי זה ישחרר לי את הלסת ויגרום לי להרגיש שאני נושמת שוב…
אבל אני לא מוציאה את הכוח הזה, זה אפל מדיי…
אני מרימה סירות במשקל של 20 קילו כל היום בעבודה אז הדבר האחרון שחסר לי זה להוציא את הכוח הזה על הקיר שלי או חס וחלילה על מישהו…
אז אני נותנת לעצמי להחנק
אמא שלי היפית אבל זה סיפור אחר.. מה שחשוב זה שהיא לימדה אותי נשימות שמסדירות את כמות החמצן שנכנסת לי לגוף… זה בולשיט וזה לא עובד……..
אז חשבתי אולי לרשום… כמעט שברתי את המקלדת עכשיו כי מסתבר שאני לא מודעת כלכך לכוח שלי ,אבל אני חייבת להגיד שאני נושמת… והלסת שלי רפויה אז אולי זה עוזר….
אז זה מה שקורה לי בהתקף חרדה שמשתלב עם העובדה שההורים שלי גרים בצד השני של העולם ואני לגמריי לבד.. שהבוס לי משגע אותי ועושה לי בעיות… שאני מרימה סירות כל היום… שאני חיה לבד וכבר אין לי כוח להיות מוקפת בבנים שלא מבינים שעד שהם לא יהיהו עם טמפון תקוע להם עמוק בתוך ה@$@#% יסבלו מכאבי גב, ידממו בטירוף ועדיין ירימו סירות אז אין להם זכות לשפוט אותי על העבודה שלי….. זה שילוב של כל זה
אבל עכשיו שכתבתי זה מאחורי אני מקווה.. או שזה נקבר שוב עמוק בתוך הלב והוסתר שוב בחיוכים מזוייפים…. לא יודעת……