אני אוהבת את טל

אני אוהבת את טל יש בו משהו מיוחד כזה. משהו שמבט מרפרף בעיניים אינו יכול לראות. הוא מבין ומקסים ולפעמים גם אוהב בדרך שלו. אני אוהבת את טל למרות שלפעמים הוא מתאבד ומאבד את עצמו במסכת הטראומות שאגר. אני באמת – אוהבת את טל ואוהבת להביט בעיניו החומות והאפורות ולראות את נחיריו נסגרים ונפתחים בכל נשימה. אני אוהבת את טל למרות ובגלל שלפעמים הוא רוצח אותי בדמו ואינו נותן לי מנוח. אני לפעמים נאבדת בתוך סערת הרגשות המסתובבת וחוזרת חס! וחלילה. אפילו כשכולם שונאים אותו – אני אוהבת את טל. אבל גם לי יש אין סוף כוחות. ולעיתים זה מבלבל שאני אוהבת את טל. כי כרגע טל רוצח אותי באבלו. כרגע טל רוצח אותי – את הרגש שלו.

אני אוהבת את טל – אבל כנראה שטל כבר לא אוהב אותי יותר.