אבל אמא

קל להאמין שאת אשמה… הרי את עשית את זה לא?
קל להאמין שאת הפגומה… הרי הטעות היא שלך לא?
קל להאמין שאת צריכה להתנצל… הרי זה מן הראוי לא?
קל להאמין שהצד השני בסדר… הרי את האחות הגדולה לא?

לא אמא, אני רק ילדה!!
זה שנולדתי קודם לא הופך אותי באופן (כמעט) אוטומטי לזו שאשמה כל הזמן, שטועה כל הזמן, שנושאת באחראיות באופן מוצדק תמיד, הפעם (בכל מקרה) לא.
הפעם זו אשמתך!
הפעם זו את שמתעקשת על כך שאעשה משהו שאני לא רוצה!!
הפעם זו את שגורמת לי לרצות להידחק לאיזה פינה נסתרת, לרצות להיעלם, לרצות להיוולד למשפחה אחרת..
אני יודעת שאני לא תמיד הילדה הכי טובה או האחות הבכורה הלגיטימית, שמסתדרת עם האחים שלה ורוצה רק שלום ואהבה…
וואלה לא!
אני לא סובלת שנוגעים לי בארון, אני לא סובלת שנוגעים לי בדברים, אני לא סובלת שקוראים מה שאני כותבת בלי רשות ועוד יותר לא סובלת את זה שבגלל שאני הגדולה את תמיד חושבת שאני צריכה לשלם על טעויות של האחים שלי

וחבל לי שאת לא מבינה את זה