אם תחזור זה יהיה מאוחר מדי.

בס"ד
אני לא יודעת אם אני רוצה שתשאר או שתלך ,אני מתחננת בלבי שתשלח הודעה שתראה אותי בבוקר ותאכל את עצמך מרוב חרטה.
כולם אומרים לי לדלג עלייך ושיגיעו אחרים אבל זה קשה לי פגעת בי כל כך השארת לי שריטה גדולה מדי,שעדיין לא הפכה לצלקת.
אני חושבת לעצמי אם אהבת אותי,אם אתה עדיין אוהב אותי אם אתה חושב עליי כמו שאני חושבת עלייך.
אני רוצה שיבוא מישהו שישכיח אותך מישהו חדש,למרות שכרגע אני לא רואה את עצמי עם אף אחד אחר .
אני שלחתי לך את ההודעת פרידה ואמרת שאתה רוצה לדבר להיפגש,ומאז לא שלחת הודעה.
אני מתאפרת יפה לבית הספר בשביל הסיכוי הקטן שאולי אני יראה אותך בבוקר.
כשמדברים עלייך איתי הלב שלי נצבט,הלב שלי עדיין כואב.
אני בוכה כמעט כל לילה ומגחכת שחברה שלי אומרת "הוא ראה ולא ענה בסנאפצט" אני מגחכת ואומרת הלוואי שזאת הייתה הבעיה שלי.
הוא פגע בי יותר מדי ואני חושבת שגם אם הוא יחזור זה כבר יהיה מאוחר מדי.