אם היה בית ספר כזה…

יש לנו משרד חינוך ובתי ספר דפוקים, ובית ספר כזה אין בארץ בוודאות.

הלוואי והיה בית ספר כזה שבו אפשר ללמוד הכל ברמה גבוה, נגיד, כמו שלומדים בבתי ספר לאומנויות והיו מקבלים ילדים שהם לאיו דווקא מצטיינים, אלא כאלה שיש להם את הנחישות ואת הרצון וכריזמה (לא בהכרח), ולכן יהיה ממש קשה להתקבל כי הבוחנים ידעו מי מחרטט ומי אומר את האמת. והכיתות יהיו קטנות, חמישה עשר תלמידים בכיתה והשולחנות יהיו בצורת ח' כמו שיש בכיתה המקבילה שלי ולא יהיו פעילויות גיבוש כי זה מטומטם, ויהיה טיול פעם בחודש ולא ילמדו ביום שישי ואם זה יהיה במקום רחוק אז זה יהיה פנימייה ולמרות שזה לא כיף פנימייה למרות שאף פעם לא הייתי באחת כזאת, אין ברירה ולפעמים אפילו יש את היתרונות של זה.
המורים שייבחרו אלו מורים שבאמת יודעים ללמד, כלומר, יעבירו את החומר בצורה טובה ויהיו מודעים למה שאין ברירה כי משרד החינוך שלנו דפוק וידעו להעביר את זה בצורה פחות יבשה ממה שבדרך כלל מעבירים חומר משעמם.
והתלמידים ייבחרו מה ללמוד, ולא יהיה מגמות כי הכל יהיה פתוח בפניהם ואחרי שהתלמידים ייבחרו מה ללמוד, כי ישאלו אותם כבר בתחילת הקיץ, תיהיה מסודרת להם מערכת שעות משלהם וכל אחד יהיה אחראי למערכת שלו ואז אף אחד לא יוכל לשכוח אילו מקצועות יש לו כי לא יהיה אף אחד שיזכור בשבילו.
ויהיו סטודנטים שיעבירו שיעורים פרטיים למי שמרגיש צורך, אבל לא תמיד, כי בבית הספר הזה התלמידים לא תמיד ירגישו צורך, ואם הם רוצים, הם יצטרכו ללכת בעצמם לבקש ולא לעשות שום דבר דרך המחנכת, כי לא תהיה להם אחת.
ומבחנים יהיו בקושי, כי יהיו יותר תרגולים ואז התלמידים לא יצטרכו מבחנים, למעשה ,רק לפני הבגרויות יהיו לתלמידים מבחנים (רק המקצועות של הבגרויות המשמעותיות כמו אנגלית למשל, יהיו חובה)
והכיתות יהיו שקופות ככה שאף אחד לא ירגיש מבודד, ויהיו מחוברים לכיתות וילונות כאלה לשעת צורך ואת הכיתות יקשטו התלמידים וכך גם את המסדרונות והחצר.
וכבר בשנה הראשונה ילמדו אותם דברים חיוניים כמו איך לעשות עבודה ואיך ללמוד נכון ויכינו אותם לחיים ויהיה שיעור כזה שיתנו בעיה ואז התלמידים יהיו ביחד או לחוד יצטרכו לפתור אותה, ילמדו אותם לפתוח את הראש
וכל החלום ההזוי הזה נמצא בחיתולים.
אולי יום אחד, כשאזכה בלוטו אממש אותו.