אלוקים. סבתא.

התחושה הזאת . של הריקנות. מדוע היא שם?
תחושה כלכך מעיקה. תחושת ריקנות שבהדרגה מחסלת
אותי. וכוחותיי כבר אוזלים.
התחושה הזאת.. כלכך מעיקה. אפילו דמעות זולגות ולבי נתלש ממני. חסר לי כלכך האור הזה בחיים. אור. אותו אור שלו חיכיתי כל חיי.
אלוקים, האם אתה שומע?
סבתא, האם את שומעת?
את פעימות לבי. את המחשבות שרצות ורצות בתוכי.
האם את מאזינה סבתא? למנגינות שמתנגנות בתוך ראשי. מנגינות ללא צלילים . שקטות.
האם אתה משגיח על ביתך אלוקים? אותה בת כאובה. כאובה מהחיים. אותה בת שנדמה שנעלמת אט אט בין מדרגות החיים. בין שבילי החיים.
האם את צופה סבתא? צופה מלמעלה על נכדתך. אותה נכדה שנדמה שאט אט נשכחת מאחור. נעלמת. דוהה. אותה נכדה שמתגעגעת אלייך כלכך. וזיכרונות שהולכות עימה. אך גם הם ,כמוה אט אט דוהים. נעלמים.
אלוקים . סבתא.
האם תעזרו לבת ולנכדה זו? האם תושיטו לה את היד הזאת שהיא כלכך מבקשת? האם תעזרו לה לפסוע את צעדייה הראשונים כדי שתוכל להמשיך לפסוע בכוחות עצמה? האם תנגבו את דמעותייה כשצער מציף את ליבה? האם האם תוכלו לחבקה ולאמר לה שזה בסדר. שאתם פה .
האם?
האם תוכלו לומר לה שתחושת הריקנות הזאת איננה אמיתית. ותכריחו אותה לחייך, האם?