איש אבוד ופסיכולוגית

שלשום ביקרתי אצל הפסיכולוגית.
שוחחנו על הא ועל דא, ועל האקסית הסוררת.
ואז היא אמרה לי תקשיב ידידי:"אתה צריך להבין, אבא שלך דפק אותך מכל הכיוונים.
וגם קצת אמא שלך,
אבל עזוב שטויות אבא יותר.
חייכתי קצת לעצמי וקצת אליה וקצת אליי, וידעתי שהיא צודקת.
אז ביקשתי שתמשיך
והיא כמנהג אנשי מקצוע שקיבלו את מיטב כספם, פתחה את פיה ודקרה את ליבי.
"הוא היה דפוק וחסר ביטחון ,
אז הוא בגד באמא שלך, שהייתה חייבת להישען עליך כדי לעמוד.
והוא היה ילד מוכה אז הוא היכה אותך, רגשית, מילולית פיזית.
ואמא שלך השליכה עליך, זרקה בכל הכח את כוחות הנפש שהיו לה; ואמרה לך לתפוס.
אז היית במרכז.
הורדת את הראש כדי שיהיה שקט בבית.
אבל אתה יכול להבין מה קורה פה?
למה כשהיית עם אחת בגדת עם אחרת? ולמה השלכת עליה,
וכעסת עליה,
ואיבדת כל אמון באהבה טהורה"?
כן מלמלתי , תוך כדי שאני כמנהגי
כבר מתחיל לחייג לפסיכולוגית אחרת,
שתציג דעה שונה,
ששוב תהיה לי היכולת להפעיל עליה את הקסם שלי.
ארשים אותה בתיאוריי,
והיא תמחה דמעה על חיי המפוארים.
ואחרי כמה חודשים יתבדה שהכל שטויות ואני אדם אוהב בנפש הרוסה.