אירוע משפחתי
אני שונאת את כולם. האנשים הצבועים האלה שצוחקים מבדיחות לא מצחיקות ומצלמים אותי איתם בצורה הכי לא מחמיאה לי.
כל כך צפוף פה, ביקשתי מאמא לצאת מהבית ולחכות להם עם מטרייה, אבא שלי ישר התערב: "אין שום בחוץ!" בטון הכי מעצבן שלו. כאילו שאני ילדה בת חמש שמסוכן להוציא אותה לבד.
אני שונאת אותו. שונאת את כולם חוץ מאמא.
במקום לצאת עם החברים שאין לי(שדרך אגב בזכות אבא אין) אני תקועה בבית ואם כבר אני יוצאת אז אני תקועה אצל קרובי משפחה מטומטמים.
והאוכל הזה, האוכל פה כזה מגעיל, כאילו הם מוסיפים ריח מגעיל לזה בכוונה בשביל שאני לא אתקרב.
ושוב הם צוחקים ומדברים בהתנשאות על אנשים אחרים.
הדמעות עולות לי בעיניים…
בא לי לעוף מפה כבר.
תגובות (3)
אני כל כך מזדהה עם השורה האחרונה. ורק שתדעי, אם את רוצה לפרוק את יכולה לשלוח לי מיילים כאוות נפשך. [email protected] ובינתיים – חיבוק ענק
תודה 3>
בדיוק אחרי ריב עם ההורים. מבינה את ההרגשה שלך העיקר לעוף מפה