אין שם
מכירים את הרגע הזה שאתם מאוהבים במישהו הרבה זמן, ורוצים להגיד לו את מה שאתם מרגישים, אבל לא יכולים.
לי זה קורה בדיוק עכשיו אני מאוהבת במישהו כבר איזה שלוש שנים בערך, כל פעם שאני רואה אותו הלב שלי דופק מהר כולי רועדת, אני מנסה להדחיק אותו מחיי אבל לא מצליחה. אני מתה להגיד לו את מה שאני מרגישה באלי פשוט להגיד לו שאני אוהבת אותו, אבל איך שאני רואה אותו נעצרות לי המילים, והפחד גובר עליי, הפחד הוא שהוא לא ירגיש כלפיי ואולי אני לא מספיק טובה בישבילו, ואולי אני לא מה שהוא מחפש. אני תמיד אומרת שאני מוכנה לעשות הכל כדי להיות איתו, אבל את הדבר שצריך לגשת אליו ולהגיד לו את אשר על ליבי אני לא מוכנה, כי זה מפחיד.
מה לעשות???
תגובות (6)
תנסי לרמוז לו בזהירות.
תנסי להתקרב אליו יותר, לדבר איתו.
תבדקי אם יש לכם דברים משוטפים יחד ותהזרי בזה.
היה ילד שהייתי מאוהבת בו 2 היינו חברים בסוף אבל הוא זרק אותי :(
כל אחד והנסיון שלו, תנסי להתגבר על הפחד.
פיסוק:
הרגע הזה, (להוסיף פסיק) שאתם…
הרבה זמן? (להחליף את הנקודה בסימן שאלה)אתם רוצים (במקום ו' החיבור, זו שאלה חדשה)… אבל לא יכולים? (שוב, סימן שאלה)
בדיוק עכשיו. (נקודה) אני …
בערך. (נקודה, לכל משפט יש רק נושא אחד)
רואה אותו, (פסיק, 'הלב' שאחריו מבטא פעולה חדשה)… דופק מהר, (פסיק או ו' החיבור) כולי רועדת. (נקודה) (לרדת שורה) אני מנסה…
מחיי, (פסיק להדגשת ההנגדה)
מה שאני מרגישה. (נקודה)
רואה אותו, (פסיק) נעצרות לי המילים. (נקודה) הפחד (להורי את ה-ו') גובר עלי. (נקודה, ליצירת הפסקה מלודרמטית) הפחד…
תמיד אומרת, (פסיק)… להיות איתו. (נקודה)
הדבר שצריך, (פסיק או נקודתיים)… אשר על ליבי, (פסיק) אני לא מוכנה. (נקודה)
עברית:
"בערך שלוש שנים" מתאר בתמצית ובעברית תקנית את "כבר איזה שלוש שנים בערך".
"בכל פעם" או "כאשר אני" או אפילו "כשאני" – לא "כל פעם שאני".
"משתוקקת" מחליף בשפה יפה את "מתה", למוות יש גם קונוטציות שליליות.
"בא לי" – בשום אופן לא "באלי".
"שהוא לא ירגיש כלפיי [ירגיש מה?]" – מושא המשפט חסר.
"הדבר שצריך [לעשות?]" או "מה שצריך" (וכמובן פסיק)
"זה מפחיד" או "זה פשוט מפחיד" – המילה 'כי' מיותרת.
המילים 'מה לעשות' מורידות את ערך הקטע. הסיפור הפך מתיאורי רגש עזים למעין שאלת ייעוץ. (אם זו היתה כוונך, המשפט האחרון =שלי= היה מיותר. במצב שכזה – אתר סיפורים הוא לא המקום המתאים).
תיאורים:
מי את? (הדמות, לא הכותבת) חסרה היכרות. בת כמה? איך נראית? קצת על מושא תשוקתך: מי הוא? מה הוא? מראה, גיל, מהיכן מכירים? תיאורי הרגש מלאים וחיים, אך עולמה הפנימי של הדמות הראשית, הוא הדבר היחידי שקיים (מבחינת תיאורים) בסיפור.
נפח הסיפור קטן. לא יזיק רקע. המקום, הזמן, מראה הסביבה, צליל, צבע, טעם, ריח. התיאורים הקטנים הם אלו שמעניקים לקורא את היכולת 'לראות' את מה שאת 'רואה'.
את/ה מורה לעברית?
אני לא מומחה בכל זה. אבל כן מאוהבים בי… ואני לא בהם.
אני יכול להגיד לך, שאם לא תחשבי על התגובה שלו, תהיה תגובה. ואם לא תגידי לו, אז לא תהיה תגובה.
אני מזהיר אותך מראש, אם הוא לא יאהב אותך, הוא כנראה יתרחק ממך בגלל רגשות אשמה.
אני אישית לא מסוגל לישון בלילות בידיעה שפגעתי במישהוא.
את חייבת לספר לו, או שהוא יחיה באשליה שאתם רק ידידים.
ותאמיני לי, לא יקרה שום דבר רע אם הוא לא יאהב אותך, להפך, זה מחבר בין אנשים.
מי יודע שזה לא הכי מעודד אבל אין ברירה. תגידי ותרגישי יותר טוב.
ורק שתדעי, גם אם הוא לא אוהב אותך, הוא לא לפגוע בך, במיוחד אם את חברה טובה שלו.
לצערי, העולם מלא בקשיים, אבל למזלי, הקשיים פותחים דלתות אחרות.
בהצלחה, ותזכרי, לא משנה מה התגובה שלו, אלא שלך. ואגב, הייתי מציעה לך לא לחשוב על מה ומי. מחשבות רק מקשות ומכאיבות.
-קולד
וואלה, תודה מאוד עזרת ועודדת אותי
בת-אל77 יש לי חברה הכי טובה!
והיא הייתה מאוהבת בי למשך שנה שלמה!
אני הייתי תפוס אז.. והיא התוודתה בפניי
אני אמרתי לה שנוכל להיות חברים טובים!
והיא קיבלה את זה, אפילו שהיא הייתה מאוהבת בי נשארנו חברים הכי טובים!