אין שם

כל הסיפורים האלה מרגישים כמו קטע מיומן
שום דבר מקורי ראייה חדשנית או משהו שלא טעמנו או חשבנו עליו.
זה כואב. זה כואב. זה כואב. אפילו לא הלכת על מטפורוצ פשוט ליטרלי הסברת שכואב לך. אני אישית הייתי במקום שלך ( כמו כל בנות האתר כאן כנראה) ואני לא רוצה לפגוע. זה פשוט שאני לא מסכימה עם דפוס חשיבה כזה. הייתי ממליצה לך לקרוא מה שכתבתי, שיר, בשם רומרו וג'וליה כשבסוגריים מצויין שזה לכל בנות האתר. שתי פסקאות ראשונות לא תביני אבל השאר מציג ליטרלי את הרעיון ( שני בתים ראשונים הם קצרים בעלי משמעות פיזיקלית). בכל אופן לקרוא את מה שאת כותבת באמת נגע לי ללב. כואב לי כל כך כואב לי לשמוע שזה כואב לך בצורה שנדמת שקשה לך להכיל מרוב כאב. אני מזדהה מידי וקשה לי.
מה שאני יכולה להגיד לך כתוצאה מנסיון חיים- זה שרוב הפעמים באהבה מעין סו אנחנו עוורים. אנחנו רואים מה שאנחנו רוצים לראות בבן אדם ומתעלמים ממה שלא נוח לנו לראות. תמיד נגבה את הטענות הנוחות שלנו לגביהם באלף דוגמאות ונתעלם מהדוגמאות הבודדות שמצביעות על זה שזה לא ככה על ידי הורדת החשיבות שלהם. אני הייתי שנים בברוך-שרוך, עד שקלטתי שהאדם הזה הוא נוכל ( חחח פרקטיקלי נוכל אבל). בדרך כלל הבנים האלה הם סתם מלך טריקים מזוקן שמתחזה לנסיך. שימי לב ממה הוא נהנה מה הוא מנצל ומה זה הדבר הספציפי שתופס אותך לגביו- ולמה זה לא בהכרח נכון ומתנגש עם דברים אחרים. למה המחשבה שלא תמצאי מישהו שמרגש אותך כמוהו זה שקר- כי הוא לא באמת קיים, אלה הוא רק קיים בתןר מחשבה ואשליה בראש שלך. איך עם התנהגות אחרת וסיטואציה אחרת ואף מראה אחר ההתייחסות שלך תהיה אליו לגמרי שונה. שימי לב איך הראש שלך אוטומטית בה על הסף לפסול את כל הדברים האלה שאני אומרת לך, רק כי לא נוחה לך המחשבה שאולי לא יהיה לך מי לאהוב יותר. שאולי הכל רק בראש שלך. שאולי מעולם לא אהבת אותו. ולמה נדמה לי שזה ככה? כי אהבה לא מתבטאת בצורה שאצלך היא כן. אהבה לא כואבת. דברים אחרים כן