אין לי שם, פשוט תיכנסו, או שלא, לא אכפת לי…
ליפני לא הרבה זמן חזרתי מחוג, בסוף החוג שי שטפתי את המורה שלי במשהו שקרה, משהו שאני מרגישה לאחרונה. אני בסוף השיחה אמרתי לה משהו ואני מעדיפה לא להגיד מה, כנראה לא הייתי צריכה להגיד את זה… איך שאני אמרתי לה את זה היא קפצה בבהלה, אני אמרתי לה אינספור פעמיים שאני לא יעשה את זה לא משנה מה, אבל היא עדיין התה קצת מודאגת. ליפני שהלכתי ניסיתי לשנות נושא, אמרתי לה משהו שכשור לחוג והיא ענתה לי יחסית ברוגע, אז אמרתי לה להתראות פעמיים אבל היא הייתה שקועה בשיחה שלה עם ילד אחר אז היא לא סמה לב עלי. פשוט הלכתי… התחלתי להתעסק לעצמי בידיים זה פשוט הטריף אותי. אמרתי לאבא שלי מה שקרה לא מה שאמרתי אבל מה שכרה בכללי, הוא הסביר לי מה המורה שלי ולמה, בסוף השיעור אני ביקשתי ממנה עצה, אמרתי לה שאני הרבה בדיכאון בזמן האחרון, כל פעם אני (אני לא יודעת אם כתבתי את זה קודם או לא אז אני יגיד את זה עכשיו, המורה שלי אמרה לי לעשות מה שאני אוהבת כדי להשכיח את העצב) ישבתי ליראות טלוויזיה כדי להשכיח את הדיכאון. כשאמא שלי הגיע חיבקתי אותה אותה חזק והלכתי לכתוב את זה. אני עדיין כל שנייה שומעת בתוך הראש שלי את המילה האחרונה שאני אמרתי למורה שלי ורואה את המבט המבוהל וההמום שלה, אני לא יודעת מה לעשות עם זה, אני רואה את אותה תמונה שוב ושוב, בא לי למות! אני מרגישה רגשות אשם בגלל מה שאמרתי למורה שלי, ואני חושבת, בעצם אני יודעת שלא הייתי צריכה להגיד את זה… אני כותבת את כל זה כדי לפרוק , אני מרגישה שאני צריכה לספר למישהו, מישהו שיענה לי על זה או לא, לא אכפת לי אני צריכה לפרוק קצת את הלחץ, יש לי תמיד בכיתה מחברת שכל פעם שאני מרגישה רע אני כותבת את זה וזה מאוד עוזר, הפעם לא רציתי לכתוב במחברת הזאת רציתי לכתוב את זה כאן. אני לא יודעת עם הייתי צריכה לפרסם את הדבר הזה, אין לי מוסג למה הרעתי לכם את כל זה, אין לי מוסג אבל אני חייבת להודות שזה מאוד עזר לי. גם אם הסיבה שאני מאוד לחוצה נשמעת דיי טיפשית, אני רואה את זה כמשהו מאוד רציני. אני גם חייבת להודות שמשום מה כשאני כותבת במחברת שלי זה יותר עוזר לי, אני לא חושבת שזה קשור לאיפה שאני כותבת זה פשוט המקרה, הפעם זה משהו שאני עשיתי, אז אני מרגישה עם זה הרבה יותר רע… יכול להיות שכדי לי לכתוב את הדברים רק כאן? מה אתם חושבים? אני בעיקר צריכה לפרוק כאב בבית הספר אבל לעתים רחוקות גם בבית. אני לא ילדה דיכאונית, פשוט בזמן האחרון כורים הרבה דברים וכל פעם מחדש משהו מדכא אותי. בארבע ימים האחרונים נכנסתי לדיכאון של כמה שעות בארך 3 פעמים, ותמיד לכתוב שאני עצובה ולמה זה עוזר לי מאוד.דרך אגב יש מילה, המילה שאמרתי למורה שלי שאני מרגישה שאני רוצה לכתוב לכם אותה אבל אני לא מצליחה, אני לא יכולה לכתוב אותה לכם כי אני פשוט לא מרשה לעצמי, אני מניחה שאתם לא תדעו מה המילה. בכל מיקרה תודה שעזרתם לי לפרוק קצת זה מאוד עזר לי. תודה.
תגובות (2)
אוקיי, אני רואה שהמון מחשבות עוברות לך בראש.
אני חושבת שכדאי לך לכתוב איפה שאת מרגישה עם זה יותר נוח ורגוע, איך הרגשת אחרי שכתבת כאן לעומת הכתיבה במחברת? איפה את מביעה את עצמך יותר טוב?
אם תגלי איפה הרגשת יותר יותר טוב עם עצמך לאחר שכתבת את זה, תדעי איפה את צריכה לכתוב.
ואני מבינה אותך, לגבי מה שאמרת שם למעלה, אבל תשתדלי בבקשה לא להכנס לדיכאון!!
כולנו כאן אם את צריכה שנקשיב לך
כנל לנועה :)