אין לי לב כזה

אין לי לב כזה,מיוחד,ואין לי מושג מה עושים איתו. האם לתת אותו ולקוות שלא יפגע,לשמור אותו קרוב לחזה כמו קלפים,שאף אחד לא יגלה מה אני מסתיר,פועם ופועם מעביר את הכול למקום,מתפקד ואני אסיר תודה. הוא יודע להתנהג אמיתי והוא מורה פרטי,מלמד אותי את כל אשר איני יודע להרגיש,מה עושים איתו בבוקר כשמתעוררים צמאים לאהבה? מה עושים איתו כמתחככים במסיבה,אם יש עליו כתובת שעוד לא הגעתי אליה,אני אובד עצות בין חיבוקים ונשיקות,בין ליטופים ומציצות,לב כזה שאוהב לתת למוח הרגשה קשה,לאתגר אותו ולהעביד אותו שעות נוספות,גורם לי למחשבות מסויטות ולפעמים עדיף שילך לחפש,וישאיר אותי לשבת בשקט,אני שותה תרחישים של אהבה מתוסרטת ולוגם את התכנית המשורטטת שלו,כמה אני יכול לתת לו לעבוד עליו וליפול ברשת אחר רשת וכבר נגמר לי האוויר,אני משוגע אני משוגע והוא חזק וחלש נמחץ ונחמץ מאכיל אותי חצץ.
אני לומד שלא אלמד לשלוט בו לעולם והוא בשלו פועם וזומם את הנפילה,אין לי כוחות ואין לי נחמות של חוסר תחושה והרגשה,יש רק עוד כאב קטן והרבה בושה,אין לזה סוף ואני מתגעגע לשבת על החוף ולהישטף מזה,לשייט על המים ולהטיל רשתות משלי.אין לי את זה אין לי בכלל אני קורבן של גורל מבולבל,מה אעשה מולו להתמודד זה כמו להרביץ לעצמי,ונמאס לי מפיצוצים בעיניים נמאס שכואב ברגליים,חזק כל כך מאיפה לו כוח שכזה,מאיפה חוסר האונים שאני מרגיש כלפי פנים תופס חזק בשערות ומתקפל,כי אין לי לב כזה מתוחכם,הוא מאוד ישיר בתגובות שלו,הוא מתכווץ למראה פנים יפות,עוצר בחריקת בלמים לא להפריע לפרפרים להתעופף בחלל החזה. יודע מתי להתגבר אבל הוא נהנה להגביל אותי לשמור אותי כנוע לרגשות גם אם איני רוצה בהם,אין לי לב שמרחם,עליי.
ואיך אשתחרר?,האם נסתדר או שאאלץ לעקור אותו מקרבי,כמה רגשני. החלטות החלטות וקשה לי לחיות,מחשבות אובדניות,לב מתרחב רגש כוזב והוא מכאיב לי כאילו אני שק חבטות,העיקר לפרוק העיקר לא לשתוק אני מדבר לניירות אלקטרונים ומתמלא הערכה,שאין לי לב כזה,שתקן. שלפחות מרשה לי לתת לנשום קצת בחופשיות ולהביא להסקת מסקנות מעניינת ככל שהדף מתמלא,ובכלל מאיפה קיבל את זה,את כל זה היכולת לתאר את העולם בדרכים מקוריות,זה קשה ובימים האלה אולי לא מתקבל על הדעת שיש עוד לב שיודע להתנהג איך שהוא רוצה,ולא נכנע לתכתיבים של חשק מיני,וגם לי לפעמים לא נוח עם זה,שהוא לא נותן לי להתפרע והוא נקשר מהר מונע ממני ללמוד בעצמי טוב ורע. אין לי לב כזה,שלא מרגיש כשלא צריך.