אין לי כותרת

חלמתי שחזרת. רכנתי עם הגוף להסתכל מעבר לחלון, לראות אם הרכב שלך חונה למטה. לרגע אחד הייתי בטוחה שהוא שם, עומד מתחת לטיפות הגשם. ראיתי אותו חונה אתמול, ופתאום הוא נעלם הבוקר.
רציתי רק לומר לך כמה מילים.. הרגשתי שאני צריכה לרוץ מהר מהר כדי להספיק אחריך, להבין איפה אתה יכול להיות עכשיו.
הסתכלתי מהחלון שוב ושוב, כמו מסוממת, דבוקה לחלון מחכה לראות את מי שיעשה אותי שמחה. אתה הלכת. ואפילו לא אמרת לאן ומתי תחזור.
אם היה לי פסנתר הייתי מתיישבת ומספרת לקלידים כל מה שרציתי להגיד לך. רציתי להגיד לך, למרות שכבר כתבתי את זה, שאני לא מצליחה לצחוק כמו שצחקתי אז. אתה חסר לי, ואני לא יודעת אם אני חסרה לך, וגם לא חושבת שכך. ומזג האוויר כאילו יודע מה מצב הרוח שלי, למרות שהתחזית הייתה ידועה כבר הרבה מראש. אני לא יכולה להגיד לך, לא יכולה לספר לך כמה אתה חסר לי. מסתכלת בעיניים של אחרים ורואה בהן את ההשתקפות שלך, מחייכת אלי, ואתה מסמן לי עם היד לבוא אחריך, ואני מסמנת על עצמי עם האצבע ושואלת: "אני?", אתה עושה כן עם הראש ומושיט אלי יד, אני מתרגשת ומשלבת את ידי בשלך.
"אתה בטוח לא תעזוב אותי?" אני שואלת אותך תוך כדי שאתה מוביל אותי דרך הפארק.
"בטוח בטוח"