איך מרגישה אתאיסטית ביום כיפור

בתור אתאיסטית אני עוברת הרבה דברים בגלל השקפת העולם שלי.
אני יודעת שהיום, עם ההתפחות של הטכנולוגיה והמדע המון אנשים עוזבים את הדת בפרט ואת האמונה באלוהים, אז אני יודעת שהרבה אנשים יזדהו איתי.
חונכתי בחינוך דתי מאז שאני זוכרת את עצמי, ועד לפני שנתיים גם אני הייתי צמה ביום כיפור ( אני לא מאמינה באלוהים כבר למעלה מחמש שנים, וכמו להרבה אנשים שנהיו אתאיסטים ממשפחות דתיות/ חרדיות גם לי לקח זמן להתנתק מהדת).
יצא לי לצערי לסבול המון כפיה דתית, בין אם זה דברים מובנים מאליו כמו מחסור בתחבורה ציבורית בשישבת ובחגים או בתכנית הלימודים שמכריחה אותי ללמוד על היהדות מעבר ללימודי תנ"ך (רוח יהודית מישהו?)
כשהייתי בכיתה ט' הכריחו אותי לדבר עם הרב של הבית ספר כי זה לא בסדר להיות אתאיסטית. סבלתי המון מילדים בורים שנטפלו אליי בגלל זה.
אני זוכרת שאחד המשפטים שמישהו מהשכבה אמר לי כשהוא גילה שאני אתאיסטית היה 'במקום להודות לה' שהוא הביא אותך, את אומרת שהוא לא קיים?' וההיגיון במשפט הזה פשוט מדהים.
כבר ממזמן סיימתי חטיבה ואפילו תיכון, ועדיין אני נתקלת באנשים בורים שאפילו לא מנסים להבין אותי או את חברי האתאיסטים.
אני חייבת להגיד שעצם העובדה שאני באמת מאמינה באמונות שלי ( או בחוסר אמונות) העניקה לי ביטחון עצמי ענק מה שלא היה לי עד השנים האחרונות.
אני חושבת שלמרבית האתאיסטים יש תקופה אחת לפחות בחייהם שהם ממש שונאים את הדת, אצלי זה היה לפני ארבע שנים בערך, אבל אני באמת לא שונאת את הדת. למדתי המון מהדת ונכנסתי לעולם פילוסופי שיש הרבה מה ללמוד ממנו.
אתמול הלכתי לבית של חברות להעביר את הערב אצלן כדי שאוכל לאכול ולהיות במכשירים חשמליים מבלי לפגוע במשפחה שלי, אבל כשהייתי בדרך חזרה ( קרוב ל2 בלילה) הוצאתי את הפלאפון שלי כשבקושי היו אנשים לידי ושמעתי הקלטה, כמו ששומעים בשיחת פלאפון רגילה ובאמת שניסיתי להסתיר את הפלאפון כשראיתי שאנשים מתקרבים אליי.
שלושה אנשים עם כיפות ( קשה מאוד לדעת מי באמת דתי בכיפור) עברו לידי ואחד מהם העיר לי על הפלאפון 'זה יום כיפור היום, אסור לך להיות בפלאפון, תכבדי', הסתכלתי עליו, צחקתי והלכתי משם.
ואגב כבוד, ההגדרה של כבוד זה לקבל את העובדה שאת לא מסכימה עם בן אדם וזה הכל.
המשפט שהוא אמר לי אפילו לא פגע בי, אבל זה רק חלק מאוד קטן ממה שאני ועוד הרבה אנשים עוברים ביומיום שלנו רק כי אנשים אחרים לא יכולים לקבל את זה שאחרים חושבים שונה מהם.
ואני תוהה עד מתי אני אצטרך להגביל את עצמי בגלל אחרים. אני לא דיברתי בפלאפון או שמעתי שירים או את ההקלטה בקול ולא עשיתי שום דבר שהתגרה בחבורה הזו או באנשים אחרים.
יש לי הרבה תובנות על הצביעות שיש ביום כיפור שאני בטוחה שכולנו מודעים לכך כבר אז לא אעמיק בנושא, ואולי ליום הכיפורים המקורי יש משמעות אבל הוא ממש לא כמו שהוא 'אמור' להיות.
מה שכן אגיד על נושא הצביעות הוא שאני לא מלאך או קרובה לזה ואני עושה טעויות שאני לא תמיד מודעת או מצטערת עליהן, אבל אני בן אדם טוב. אני עוזרת להרבה אנשים, אני מטפלת בחיות רחוב אני תמיד מתנדבת לעזור ולצערי נפגעת מהמון אנשים,החינוך האישי שלי תרם לי המון, יש לי כל כך הרבה הישגים לימודיים שלאנשים שגדולים ממני בעשרים שנים אין, ובגלל שלימודים באמת זה לא הכל יש לי גם השכלה כללית, ערכים, וכבוד לכל בן אדם שלא פוגע באחרים.
אני מתמודדת עם הרבה דברים בחיים כמו שאני בטוחה שכולם, אבל מעולם לא חשבתי שבמדינה הדמוקרטית שלי אני אצטרך להתמודד עם חוסר התחשבות כשאני ואתאיסטים שכאן לא עשינו כלום.