איך אפשר לשכוח?

איך אפשר לשכוח את הרגע בו עזב אחי הבכור?
אי אפשר. אני עדיין מנסה למצוא דרך, בלתי אפשרי למחוק זיכרון שהשפיע על חייך בצורה כל כך משמעותית.
איך אפשר לשכוח את הדיכאון אליו נכנסתי בחודשים הראשונים?
אי אפשר. אני עדיין מנסה למצוא דרך.
הדרך שאני מחפשת אינה סלולה, אלא נסללת לאט לאט אך לא בידי כי אינני רוצה לשכוח. יש דברים שלא צריך לשכוח אלא ללמוד מהם. הייתי קמה בלילות מסיוטים מחכה שהוא יבוא לחבק אותי, כמו שתמיד היה עושה. אבל הוא כבר לא בבית.
איך אפשר לשכוח את חתימת הקבע שלו?
את זה אינני רוצה לשכוח, אין צורך לשכוח. הוא נשבע אמונים לצהל בכיתה יא, חתם קבע ל3 שנים. איך התגאתי אבל נשבר לי הלב, התפרק לחתיכות זעירות. ואני עדיין מנסה לאסוף את החתיכות.
איך אפשר לשכוח שאחי האמצעי הלך אחריו?
אי אפשר. אני מנסה לשכוח זאת, רוצה להחזיר אותו אליי.
מה עשיתי שאתם מתרחקים ממני? ככה בורחים לפנימייה.
הגעגועים קורעים מבפנים. כאב של אחות קטנה שאף אחד לא יבין.
אני לא מבקשת צומי וגם לא מבקשת הטפות. אני רק מבקשת את אחיי חזרה.
אני מנסה להמשיך את הכתוב אך נחנקת…
איך אפשר לספר על שני אחים גדולים שעוברים לפנימייה צבאית ומשאירים את אחותם הקטנה לבדה בבית?
איך אפשר לשכוח איך התפרצתי בבכי במשך שבועות בלילות?
אי אפשר. אלא דברים שאי אפשר לשנות.
אני עדיין מתגעגעת. לא הספקתי להגיד לו בהצלחה והוא כבר התגייס לצבא.
אחי האמצעי עדיין בפנימייה.
אני מרגישה חלולה, דממה.
הבית שורר שקט ואין בו טיפת חיים, ככה כבר כמה שנים.
אי אפשר לשכוח את הרגעים המשמעותיים בחיי החשובים לך. אין צורך לשכוח. תנצור רגעים שמשמחים את אהוביך.
תנצור את אהבתם.