איי שם, מי שאני חיפשתי.

אתה מסתכל על עצמך,
ומחפש את הדברים הפגועים בעניים,
אבל לא מוצא אותם,
אתם יודעים למה?
לא..
לא בגלל שאני לא פגוע, ממש לא.
אלא בגלל שאני פגוע מבפנים,
לא מבחוץ.

אי אפשר לתאר את מה שאני מרגיש,
ואני גם לא יכול להיפתח מפניי אף אחד..
אבל..

הנה היא,
יושבת שם,
רחוק מכאן,
מבינה אותי, ואני מבין אותה,
פתוחים אחד לשני כל כך ולא מפחדיים מכלום..

אבל אנחנו רחוקים מדי,
ולא יכולים להתקרב..
זה לא עוד סיפור אהבה,
אלא עוד ידידות עמוקה..

אחרי כל הריבים שהיו בינינו,
והיו הרבה,
אנחנו מצליחים להישאר חברים טובים.