אחות קטנה (פנדה שלי) את חשובה לי מאוד ולא ידעתי איך להגיד לך את זה

זה היה לא מזמן,
אתם בטח מכירים את זה שאתם לפעמים מאוד עסוקים, או שאתם מאוד פגועים ממשהו או ממישהו?
זה קרה לי ואני לא יכולתי כמעט להוציא מילה מהפה ואני הייתי בדיכאון שכל יום גבר אלי.
ולא ידעתי מה עשות לא יכולתי לחשוב על שום דבר ואיבדתי הרבה אנשים שאני מכירה.
אך אבדתי מישהי , מישהי מאוד חשובה לי ורק כי הייתי בדיכאון שלא יכולתי לשלוט בזה .
היו לי ביום יותר מידי מריבות ופגיעות, קטנות, גדולות שכל פגיעה היא חמורה.
ובלילות מה לא היה קורה היה לי סיוטים שלא היו ברמה כזאת אף פעם.
והיא, היא לא הבינה את זה שלא יכולתי לדבר אם אף אחד כי כל דבר פגעה בי הייתי במצב רגיש.
והיא הלכה הלכה רחוק הפעם.
מתי היא תחזור? אם היא הייתה חוזרת בכלל.
ואם כן זה היה עוזר לי בקרוב כי אני אבדתי יותר מידי מעצמי.
מנסה לאסוף את מה שנישאר מימני את מה שלא מת אצלי פה, פה בלב.
תמיד יהיה לך פה חלק אצלי בלב אך הוא מת ונפגע כל פעם כל יום.
ולא יהיה אפשר למלא אותו שוב.
וגם אם לא תקראי את זה יהיה לי חשוב שאולי תדעי את זה.
נ.ב. לא אחת שכותבת זה בישבילך