אחותי הגדולה

אחותי הגדולה… היא מיוחדת, אתם יודעים? היא היחידה שאני מכירה שבאמת יודעת לשמור הכל בפנים.
היא לא בוכה, היא גם לא מתלוננת.
רק הצלקות מראות שהיא סובלת.
יום אחד, הייתי לבד בבית.
היא חזרה מבית הספר, בוכה.
שאלתי אותה מה קרה, ממה בעצם היא בוכה?
היא צעקה עליי שזה לא ענייני, ונכנסה לחדרה בטריקה.
מאז אני כבר לא שואלת, וגם לא מתעניינת.
היא בקושי בבית, היא כל בזמן עם החבר הזה שלה.
ואני חושבת שהיא בכלל לא אוהבת אותו, אתם יודעים?
היא כל הזמן צועקת עליו שזה לא הזמן המתאים. שיעזוב אותה. שהיא לא רוצה לשכב עכשיו. ובכל זאת, היא נענת לגחנותיו.
זה התחיל מהילדים בכיתה, שקיללו בלי הפסקה.
ועכשיו זה גם עם החבר, שעושה לה דברים שהיא אינה רוצה.