אחוזה וחצי. מחזה קומדי-דרמטי {מערכה שנייה, סצנה 13}

סצנה 13
מוזיקת רקע. המילטון יוצאת. החלפת ימים והחלפת תפאורה לחדר של נלי. נלי נכנסת עם תסרוקת שונה ומסדרת את מצעי מיטתה. היא ניראת טרודה מעט. המילטון נכנסת שוב עם לבוש שונה. ניגשת אל נלי.

המילטון: נלי, אני רוצה לדבר איתך..

נלי: (פוסקת מעיסוקיה ונעמדת מול הגברת) כן?

המילטון: זה בקשר לשני דברים חשובים..

נלי: (מהנהנת בראשה)

המילטון: ובכן.. את זוכרת שלפני כמה ימים פגשתי לראשונה את אדוארד, ואז יצאנו יום אחריכן לטיול ההוא? זוכרת? ואז יום אחרי זה יצאנו לבקר את המשפחה שלו בתירוץ שאני אראה לו את הסביבה? וחזרנו בעשר בלילה במקום בשמונה, זוכרת? (נלי מהנהנת) ואז, למחרת, הוא התעקש שנלך לחנויות בגדים (לוחשת) כי בטח יש לו אובססיה למעילי מעצבים. (נלי מחייכת) ואז הלכנו לאכול במסעדה, ואז הלכנו לפארק היפה ההוא עם עצי האשוח, ודיברנו.. זוכרת? (נלי נאנחת ומהנהנת)

נלי: אז מה את רוצה להגיד לי בעצם?

המילטון: (מעלה חיוך קטן) אנחנו מאורסים.. (מנסה להבליע את החיוך)

נלי: (חיוכה נופל. לוחשת:) מאורסים? (המילטון מהנהנת. החיוך של נלי חוזר וגדל על פניה, היא מפילה את קצה השמיכה שהחזיקה, ומחבקת את המילטון) גברתי! זה נהדר! זה נהדר! ידעתי שזה מה שיקרה בסוף! אני כל כך מתרגשת בשבילך!!

המילטון: (מרפה מהחיבוק) כן, כן.. טוב.. אבל בלי התרגשויות יתר בבקשה, כי בינתיים אלו אירוסים בסתר! חוץ מימני, אדוארד ומימך- איש אינו יודע עליהם!

נלי: כן כן.. מה שתגידי.. אבל מתי אתם מתחתנים!?

המילטון: ששש!! (משתיקה אותה) אוזניים לכותל! (נלי עוצרת) בכל אופן.. חשבנו להתחתן בעוד כשבועיים.. בחדר האורחים.. מה דעתך?

נלי: דעתי היא שזה רעיון נפלא! אבל למה בחדר האורחים? ממי אנחנו מתחבאים? לא משנה.. בחיי! זה נהדר!

המילטון: יופי.. טוב.. (מרפה מן החיבוק. מבטה מרצין) עכשיו הייתי רוצה לשוחח איתך על דבר מה אחר..

נלי: כן?

המילטון: ויקטור נתן לי את זה לפני מספר ימים.. מראה לה את התליון.

נלי: היי! זאת השרשרת שלי! היא באמת נעלמה לי! (לוקחת את השרשרת. לפתע מבטה מזדעזע. אל המילטון) איפה מצאת את זה?

המילטון: אמרתי שויקטור נתן לי את זה..

נלי: ויקטור?! הנבלה בטח נכנס לי לחדר!!

המילטון: נלי! הקשיבי עכשיו!

נלי: (קוטעת אותה) הוא נכנס לי לחדר!!! מי הוא חושב שהוא!!

המילטון: נלי!! (נלי מביטה בה ושותקת) תסבירי לי בבקשה, מי הבחור שבתמונה.

נלי: אין.. אין לי מושג…

המילטון: יש לך מושג. אל תשקרי לי. (חוזרת על דבריה) מי – זה?

נלי: (שותקת ומבטה מושפל)

(נוצר רגע)

המילטון: (הורסת את השתיקה) יש לך קשרים עם עבריינים?

נלי: (במהירות) לא!!

המילטון: אז למה יש לך תמונה של פושע על השרשרת הזאת?

נלי: פושע?! מניין לך שהוא פושע?!

המילטון: ויקטור אמר לי שהבחור בתצלום הוא אותו בחור שניסה לחנוק אותו למוות. יש לך הסבר לזה?

נלי: (נעמדת מולה. כעס מתחיל להצטבר בתוכה) כן. שויקטור הוא בעצמו עבריין נפוח שגונב חפצים של אחרים!!

המילטון: (מתחילה לומר משהו נוזף)

נלי: (קוטעת אותה נמרצות) ושיש לו בעיה קשה מאוד של ראייה! כי הבחור בתצלום הוא בכלל (מאלתרת משהו מהר) אבא שלי!!! (מבטה מתמלא יגון מיד כשסיימה לומר זאת)

(נוצר רגע. המילטון מביטה בה)

נלי: (פונה ומתיישבת על המיטה שלה. מושכת באפה. המילטון מתיישבת לידה ומנחמת אותה בכך שהיא מלטפת את כתפיה.)

המילטון: אני מצטערת..

נלי: (תוך כדי בכי חרישי) זה בסדר..

המילטון: (נאנחת)… תראי לאן הגענו, נלי. אנחנו גרות בבית יחד עם כובען המטורף שלמד יותר מידי מהמאפיה הרוסית, וארנב האביב שמסתובב לנו בחצר ושר שירים בספרדית עם מבטא איטלקי. (מחייכת. נלי עם חיוך קטן) תקשיבי, אני מצטערת שצעקתי עלייך וישר קבעתי שאת מסתובבת עם עבריינים. (נלי לא מגיבה)
היי.. (עדיין לא מגיבה. פתאום עולה להמילטון רעיון) את יודעת מה.. אני חושבת שזה עשוי לעודד אותך..

(קמה ויוצאת לקלעים. נלי נשארת לבדה ומוחה את הדמעות. מביטה בתליון ומכניסה אותו לכיס. המילטון חוזרת כעבור כמה רגעים עם בגד מקופל ונעמדת מול נלי.)

המילטון: קחי (מושיטה לה. נלי לוקחת את הבגד ופורשת אותו. שמלת סאטן בצבע סגול בהיר נפרשת מולן.) אדוארד בחר לך אותה במיוחד! יש לו טעם טוב בכל הקשור לבגדי מעצבים. (נלי המומה, מקפלת ברשלנות את השמלה ומצמידה אותה לחיקה) את לא חייבת לומר שום דבר. פשוט תלבשי אותה עוד שבועיים. (נלי מהנהנת. המילטון יוצאת.)

(נלי מקפלת מחדש את השמלה ומכניסה אותה מתחת למיטתה. ג'וני נכנס בשקט. נלי שמה לב שמישהו נכנס ומסובבת את ראשה אליו. קמה לקראתו.)

ג'וני: עד כמה המצב גרוע?

נלי: מאוד. כל כך מאוד עד שמסוכן לך להיות כאן כמו שלעכבר מסוכן לשחות בתוך קערת החלב של חתול.

ג'וני: בסדר. אני כבר הולך. (עוצר לפתע) נו? אז מה סוכם בסוף?

נלי: (מעלה חיוך) הם מתחתנים.

(ג'וני צוחק באושר ויוצא החוצה בדילוג. נלי מחייכת אף היא ורצה ליציאת החדר. יוצאת.)

(מסך)

סוף מערכה ב'