אחוזה וחצי. מחזה קומדי-דרמטי {מערכה שנייה, סצנה 11}

סצנה 11
מוזיקת רקע. החלפת תפאורה חזרה לחדר של נלי. מסך. נלי יושבת על המיטה ומשחקת באצבעותיה. שומעים ברקע את המילטון וויקטור מתווכחים. ויקטור טוען שהחצר של המילטון לא מספיק מבוטחת באמצעי הגנה ושכל אחד יכול לחדור אליה. המילטון אומרת שהוא מגזים ושיפסיק לצעוק. ויקטור אומר שהוא לא ישתוק על העניין הזה.

(הריב פוסק. אחרי כמה שניות- המילטון נכנסת לחדר. נלי קמה בכניסתה.)

המילטון: נלי. את רוצה לספר לי מה הלך אתמול בחצר?

(נלי שותקת)

המילטון: נלי.

נלי: הכול קרה שם כל כך מהר- ואין לי מושג מה התרחש שם!

המילטון: הבנתי שמישהו ניסה להרוג את ויקטור.

נלי: לא להרוג..

המילטון: (קצת יותר בתקיפות) הוא חנק אותו, נלי, יש לך מושג מה זה אומר?? יש לך מושג מי זה יכול להיות??

(שתיקה בין השתיים)

נלי: אולי מתחרה מהעבודה?

המילטון: לא הגיוני. שמישהו יגיע עד לחצר שלי במיוחד כדי לחנוק את ויקטור? ועוד אחרי שהעסק שלו נכשל ממילא? (מושכת בכתפייה. לפתע נזכרת) ואת יודעת נלי..ויקטור אמר לי שהוא ראה שאותו האיש שניסה להתנכל לו- חיבק אותך אחר כך.

נלי: (במהירות) חיבק אותי!? אף אחד לא חיבק אותי, אתמול!

המילטון: אבל הוא אמר שהוא ראה שאתם יחד. נלי, אני רוצה הסברים!

נלי: בשביל מה?!

המילטון: מה- "בשביל מה?!". היה שם ניסיון לחטיפה? היה שם ניסיון לרצח?

נלי: היה שם ניסיון להטריד..

המילטון: מה?…

נלי: אני לא יודעת מי האיש שחנק את ויקטור, אבל.. (נבוכה) אבל האשם כאן הוא ויקטור ולא אף אחד אחר..

המילטון: אני לא מבינה אותך.

נלי: (ממש נבוכה) תראי.. ויקטור בטח חשב לעצמו שבגלל שאני משרתת נמוכה מימנו במעמד, ושאני יפה וצעירה.. (משחקת באצבעותיה) הוא יוכל.. לנצל אותי..
המילטון: (לא יודעת נפשה) לנצל!?!?

נלי: (מיד רצה אליה ומרגיעה אותה) אל תפחדי- הוא אפילו- לא- נגע- בי.

המילטון: אז מה, למען השם, התרחש שם?! ואיך ה"חונק" קשור לפרשה?!

נלי: הוא בטח רצה להגן עלי.

המילטון: (נרגעת) להגן? (אחרי כמה שניות מזנקת על נלי ומחבקת אותה חזק) הו! נלי! לא אכפת לי עכשיו כלום! העיקר שאת בסדר.. (נלי קצת המומה מהחיבוק, מנסה להשתחרר בעדינות)

המילטון: (מרפה מימנה. מביטה בעיניה) אבל הוא בכל זאת ניסה להרוג אותו.. הגנה או לא הגנה, נלי, הוא כמעט ורצח מישהו.

נלי: אבל הוא היה לטובתי! את בעצמך אמרת שלא אכפת לך כלום, העיקר שאני בסדר!

המילטון: לצערי, חמודה, מדובר פה בעניין פלילי!

נלי: אם היית פוגשת אותו, מה היית עושה? הא?

המילטון: אם הוא לא היה מנסה לרצוח אותי- הייתי בורחת משם ישירות לתחנת המשטרה הקרובה! (קוראת בקול) למען השם! יש לנו רוצח שמסתובב לנו חופשי בחצר!!

נלי: את מגזימה גברתי, מדובר כאן בהגנה עצמית!

המילטון: את בעצמך אמרת שויקטור לא נגע בך. אז איך את קוראת לזה הגנה בדיוק? הא?

נלי: (נכנעת) אז מה נעשה עכשיו? ויקטור בטח ידרוש למצוא אותו! ואיך בכלל נמצא את אותו הבחור?

המילטון: לעזאזל עם ויקטור. לא משנה לי, נלי. אבל אנחנו חייבות כרגע לעשות שני דברים!
האחד! להיפטר מויקטור. והשני! (לא מספיקה לסיים את המשפט, נשמע צלצול בדלת. המילטון מסמנת כעבור כמה שניות לנלי לפתוח את הדלת.)

(נלי צועדת לכיוון הדלת ויוצאת. אחרי כמה שניות היא חוזרת בריצה פנימה ואומרת נרגשת:)

נלי: גברתי! יש לך אורח!

המילטון: אורח? (נלי מהנהנת. המילטון מסדרת את השיער בחיפזון בעודה צועדת לכיוונה של נלי. הן יוצאות)

(מסך.)