אחוזה וחצי. מחזה קומדי-דרמטי {מערכה שנייה, סצנה 8}

סצנה 8

מוזיקת רקע. הרבה אנשים סביב איש אחד הלבוש במעיל יקר ולידו ארגז עץ ומתלה עם גלגלים ועליו מעילים אחרים ומראת גוף מלא מאחורי המתלה. מסך עולה. האיש צועק שיבואו לראות את מרכולתו. נלי וג'וני מסתכלים על דוכנים אחרים ולבסוף מתקרבים אליו. האנשים זזים לצדדים כדי שהאיש ייחשף לקהל.

אדוארד: מעילים יקרים ומהודרים! לנשים ולגברים! עם כפתורים נוצצים מלמלה או פסים! העיקר שתיקנו ותהיו מרוצים! (מחייך חיוך רחב שיניים)

(נלי וג'וני מביטים זה בזה ואומרים בינן לבין עצמם "חרוזים! איך לא חשבנו על זה קודם!")

איש מהקהל: סלח לי אדוני, אבל אני יכול לשאול אותך שאלה?

אדוארד: אותי? בוודאי! (מחייך ומשפשף באלגנטיות את ציפורניו בחולצתו)

האיש מהקהל: למה לנו לקנות בכלל מעילים? החורף כבר עבר! (הקהל מסכים ומזלזל באדוארד)

אדוארד: (מנסה ליישר את ההדורים) אהה.. אתה מתכוון שהוא "עובר" הוא עדיין ישנו! מי יודע! אולי מחר יהיה גשום? (האנשים שורקים "בוז" ומתרחקים) לא.. בבקשה, אל תלכו! רגע! יש עכשיו גם מבצע! קנו מעיל מעצבים ותקבלו צעיף וכפפות בחינם!
(מישהו מהאנשים צועק לו מאחורי הקלעים "אתה פאטתי!". נלי, ג'וני ואדוארד נשארים על הבמה)

נלי: (לוחשת לג'וני עצובה מעט) איזה מסכן.. מעילים זה משאב בעייתי (ג'וני מהנהן בהסכמה למרות שלא הבין מילה מדבריה)

(אדוארד מתיישב על ארגז לצד המעילים ונאנח. מוציא שעון כיס מכיס מעילו, מביט בו ומחזיר אותו לכיס. מביט לשמיים. משפשף את ראשו. ג'וני ונלי מתקרבים)

נלי: אהה.. שלום אדוני

אדוארד: (לא מתייחס אליה. משמיע מין נחירה מיואשת כזאת. נלי מהססת)

נלי: אה.. אני מעוניינת במעיל.

אדוארד: (מרים ראשו מיד) באמת? הו! כמובן! את חפצה במעיל? מיד תקבלי אחד! (קופץ ממקומו ומחטט בין המעילים. נלי מסתובבת אל ג'וני שמחה על שהצליחה לעודד אותו)

אדוארד: (מוציא מעיל כל שהוא ונותן אותו לנלי) תמדדי, אני חושב שהוא יתאים לך! (מתרגש והולך ומוריד "מראת-גוף-מלא" שתלויה על וו במתלה המעילים-בצד הלא חשוף לקהל)

(נלי לובשת את המעיל וג'וני מאשר לה שהוא יפה)

אדוארד: (מחזיק מולה את המראה) הביטי במראה- מה דעתך? הוא מאוד מתאים לך!

נלי: (מביטה בהשתקפותה, פתאום כאילו נעפפת זיכרונות. מוזיקת רקע נוגה מתנגנת) ואוו, כמה זמן שלא קנו לי בגד משלי..
(נוצר רגע. ג'וני משבית אותו מניח יד על כתפה. נלי מיד מתנערת)

אדוארד: (מחזיר את המראה למקומה. חוזר אליהם וסופק כפיים) אז מה דעת הליידי? את רוצה אותו? הוא אמנם יקר.. אבל הוא כל כך הולם אותך.

נלי: (מביטה בג'וני ואז כאילו לשניהם יש את אותו רעיון בראש. אל אדוארד, משחקת עם חוט הקשירה של המעיל ומתהלכת כה וכה בעודה מדברת-) אתה יודע, אדוני- יש לי הצעה טובה יותר. בוא נגיד, שאם תבוא איתנו ותפגוש מישהי שמזמן מחפשת לה בן זוג לחיים.. ואתה.. תסכים להיות האיש שלה. (עוצרת עם מבט מתוחכם על הפנים. אדוארד עדיין עם ידיים ספוקות, מחכה להמשך) אני אקח את המעיל!

אדוארד: להיות לה לאיש? את מתכוונת- להינשא?

נלי: אהה.. כן.. כלומר, כל עוד אתה לא נשוי כמובן..

אדוארד: לא לא.. אני.. גם אני בעצם רווק בעצמי… ואמא שלי חולה אנושות, אני חושב שהיא תהיה מאושרת לדעת שהבן שלה התחתן. (מחייך לעצמו) וגם..(משחרר את הידיים ומניע אותן תוך כדי דיבור) וממזמן כבר שאני מחפש לי את "האחת"

נלי: אדוני, אין לך מושג עד כמה עשית אותי מאושרת. גם הגבירה שלי עומדת להיות מאושרת!

אדוארד: גבירה? את מתכוונת שהיא בת אצולה??

נלי: אממ… לא "אצולה" אבל יש לה אחוזה מרשימה.

אדוארד: (מתרגש) ואוו… אני.. ובכן.. אה… אני.. לא חושב שהצגתי את עצמי (ממהר לגשת אל נלי) אדוארד הרבורי ג'ונס. אבל קיראו לי רק אדוארד.

נלי: (לוחצת איתו ידיים) נעים לי מאוד, אני נלי! וזה ידידי, ג'ונתן. (ג'וני מנופף לו לשלום עם חיוך ילדותי. נלי דוחקת בו מרפק וממלמלת לו משהו בסגנון "תפסיק עם זה")

אדוארד: טוב.. אני בדרך כלל לא נוהג להסכים לכל הצעה שאומרים לי ברחוב. (מתנתק מנלי) וכיצד אוכל לדעת שאינכן מנסים לרמות אותי?

נלי: אה! (מבודחת) זה קל, הנה- הבט (לוקחת מג'וני את התמונה. מגישה לאדוארד)

אדוארד: (מביט כמה שניות) היא באמת ניראת נחמדה. בת כמה היא?

(שניהם עם מבט מחויך- נלי אומרת "30" וג'וני אומר יחד איתה "50". נלי מסתובבת לג'וני ופוערת עיניים.)

אדוארד:" אה! צעירה אני מבין! ובכן.. איפה היא גרה? רחוק מכאן?

נלי: לא כל כך רחוק, למען האמת. התוכל לבוא איתנו עוד היום, אדוארד?

אדוארד: ובכן.. (נושך שפתיו) היום אני דווקא עסוק. אולי.. מחרתיים?

נלי: (מהרהרת..) מחרתיים זה בסדר..(עונה לבסוף)

אדוארד: (מחייך) יופי. (נלי וג'וני מחייכים אף הם) שמחתי לשוחח עמכם! (מוציא את שעון הכיס, מביט בו. רואה שהוא כנראה מאחר לאן שהוא. מחזיר את השעון, מרים את הארגז ודוחף את המתלה לכיוון היציאה לאחורי הקלעים. נעצר ברגע האחרון. מנופף להם לשלום. מנופפים לו חזרה. יוצא. נלי וג'וני נשארים)

נלי: מסתובבת אל ג'וני ואז קופצת משמחה. ג'וני קופץ איתה) אמרתי לך! אני אמרתי לך! הכול עניין של סבלנות עד שהבחור המושלם יגיע!

ג'וני: את באמת צודקת.. אבל עד מחרתיים- אנחנו תקועים עם ליצן החצר ההוא..

נלי: (עוצרת את דילוגיה המאושרים) איזה ליצן?

(נשמעים מאחורי הקלעים קולות מעומעמים של שיר באיטלקית ואז סאונד של משהו נשבר או נרמס. רוברטו נכנס לבמה בקרטוע ומחזיק את כובעו לראשו. מבחין בנלי וג'וני המביטים בו. מתיישר, מושך באפו ואז מתקרב ואומר:)

רוברטו: איפה הייתם!? בכל השוק אני מחפש אתכם! כמעט והייתי בטוח לרגע שאהבת חיי נעלמה לי באותה מהירות שבאה! הו! צ'יקה בלה! (מתעוות בדרמטיות יתרה ועושה עצמו בוכה)

ג'וני: (מביט ברוברטו כמה רגעים ואז, פוער עיניים ולוחש לנלי לחישה רמה) כשאני אומר "רוצי" תברחי, טוב?

נלי: (מתקרבת אל שניהם ומושכת את ג'וני בחולצתו. מסמנת לרוברטו לבוא אחריהם. לוחשת לג'וני בלבד) הייתי מולקת את ראשו לולא זה לא היה חוקי. (יוצאים. מוזיקת רקע של טנגו קצבי)

(מסך)