אחוזה וחצי. מחזה קומדי-דרמטי {מערכה שנייה, סצנה 7}

סצנה 7

מוזיקת רקע. החלף בימים. שינוי תפאורה לנוף של שוק או רחוב בכפר. נלי וג'וני עומדים בלבוש שונה ברחוב, אנשים חולפים על פניהם והם מחזיקים בתמונות של הגברת. מוזיקה מתחלשת.

נלי וג'וני לסירוגין: מחפשים את בת הזוג המושלמת? יש לנו כאן הצעה נהדרת עבורכם! רציתם להתחתן כבר ממזמן? ההורים לוחצים? אישה הגונה, יפה ועשירה- ובעיקר: רווקה!

(אף אחד לא מתעניין)

ג'וני: אני חושב שאנחנו צריכים להחליף את העיקר ל"עשירה" במקום "רווקה". זה יותר מושך אנשים..(נושף אוויר) את בטוחה שככה נמצא לגברת שלך בן זוג?

נלי: בטח! למה לא בעצם? ראיתי הרבה כרוזים ברחובות מפרסמים את הדברים שלהם ככה- והרבה אנשים באו אליהם!

ג'וני: אז למה זה לא עובד אצלנו?

נלי: (מהרהרת) אולי כי עדיין הבחור המושלם לא הגיע.. סבלנות- זה כל העניין.

(מחכים. אחרי זמן מה, ג'וני מתיישב על הרצפה. אנשים ממשיכים לעבור ולהתעלם)

נלי: (מחליטה לעשות מעשה. פונה על גבר מסויים שעובר) סליחה אדוני, אתה רווק?

האיש: (בבוז) ומה איתך? את ניראת לי צעירה מידי..(הולך)

נלי: לא! לא! חכה! אני לא… אוף… לא משנה.

(עובר עוד איש, נלי מנסה את מזלה גם איתו. גם הוא מסרב)

ג'וני: את לא עושה את זה נכון (קם בקפיצה) צריך לעשות את זה ככה: (לוקח מידיה את התמונה. איש שלבוש כמו לוחש שוורים איטלקי עם יוקליילי עובר. ג'וני ניגש)

ג'וני: סלח לי אדוני, אבל האם אתה מחפש לך אישה להינשא לה, לאחרונה? (מראה לו את התמונה)

רוברטו: (מביט בתמונה) מאמאמיה! איזו אישה יפה! אני חושב.. שה"קורסון" שלי מאוהב!

נלי: (לוחשת לג'וני) המה שלו? (ג'וני אף הוא לא יודע)

רוברטו: (לוקח את התמונה לידיו) מה שמה? אמרו לי איך קוראים לה! מכל הנשים שראיתי בחיי- היא ה"דונה" הכי "אנקנטו" שראיתי!! הוו!

נלי: היי! שלא תעז לקרוא ככה לגברת שלי! (ג'וני מרגיע אותה..)

רוברטו: (מביט בתמונה ואז חוזר להביט בשניים) ואתם אומרים שהיא מחפשת חתן? אקסלנטֵה! אני! אני יהיה לה הבעל המושלם! (כורע ברך ומתחיל לנגן בגיטרה הקטנה שלו ולהרעים בקולו:) הוו! מאמאמיה! אהובת ליבי היחידה! הוו! אני "אמוֹר" אותך!

נלי: מה זה "אמור"?

רוברטו: " אמוֹר " זאת המילה הנפלאה בעולם! (מביט בשניים כמה רגעים) א ו ה ב..

ג'וני ונלי: (בהבנה) אהההה…

רוברטו: אנא מכם, קחו אותי לרווקה היפיפייה הזו.

(נלי מביטה בג'וני. מסמנת לו במבטים שהיא לא רוצה אותו, וג'וני מנסה לשכנע אותה שהוא לא כל כך נורא. הוויכוח מתנהל בפנטומימה)

רוברטו: ובכן?

נלי: אהה… טוב.. מתוך נימוס- אנחנו נרשה לך לבוא איתנו.. (רוברטו עומד לפצוח בעוד שיר מרוב אושר. נלי חוסמת את המיתרים שבצוואר הגיטרה ברגע האחרון) אבל בלי מוזיקה בתוך הבית.

(רוברטו מסכים לתנאי ומהנהן במהירות. נלי מחייכת)

רוברטו: אבל כאן לא הבית! הווו!! *לוֹבֵא! לוֹבֵא! לוֹבֵא! (*אהבה, אהבה, אהבה)

נלי: (נוהמת וניגשת לג'וני. רוברטו ממשיך לשיר בקולי קולות) הגברת מאוד לא תאהב את זה..

ג'וני: (נאנח) אולי נצליח למצוא עוד כמה מתמודדים..

(איש אחד עובר. ג'וני מיד ניגש אליו)

ג'וני: סלח לי אדוני, אולי אתה מעוניין להינשא לאישה הזאת?

(האיש מביט)

האיש: היא באמת יפה מאוד! אבל..

(אישה זרה נכנסת, מכה בראשו של האיש עם התיק שלה וגוררת אותו החוצה)

נלי: (אל ג'וני) אז מה אנחנו עושים?

ג'וני: (מביט ברוברטו השר ומזייף מידי פעם. אל נלי) הולכים לקניות!

(יוצאים משולבי זרועות. רוברטו נשאר לבד בבמה. שם לב אחרי זמן מה שהוא לבדו. מעיט את קצב השירה עד כדי עצירה. מביט סביבו. לפתע-)

רוברטו: היי! חכו לי! (רץ לכיוון שהלכו ג'וני ונלי)

(מסך)