אחוזה וחצי. מחזה קומדי-דרמטי {מערכה שלישית, סצנה 16}

סצנה 16
מוזיקת רקע. החלפת ימים משמעותית. החלפת תפאורה חזרה לסלון אך ללא הכורסאות. נשמע סאונד של ציפורים מצייצות ומוזיקה נעימה של אביב. אחרי כמה שניות ארוכות- המוזיקה נחלשת, ונלי נכנסת לבמה בדילוגים. לבושה בשמלה שהמילטון נתנה לה. התליון של ג'וני ענוד על צווארה. היא ניראת שונה.

נלי: (מדלגת באיטיות ברחבי הבמה ואז נעצרת מול הקהל. היא מביטה בנקודה לא ברורה באוויר כמו במראה, ואז מחייכת שוב. היא משחקת עם שמלתה, מסתובבת, מאושרת. מסתכלת באוויר ומסתובבת לכל מיני צדדים כדי לראות את עצמה עם השמלה מכל הצדדים. צוחקת.)

(ג'וני נכנס בזהירות רבה. נלי לא מבחינה בו. הוא מביט בה ומשלב ידיים ומחייך. אחרי כמה שניות- מכחכח בגרונו. נלי עוצרת בבת אחת. כמה שניות- ואז מסובבת את ראשה אליו. רצה לעברו, גם הוא לעברה.)

נלי: (לחישה רמה ) אתה מטורף לחלוטין..

ג'וני: אבל אני באמת לא הייתי רוצה לפספס את החתונה הזאת!

נלי: אם יתפסו אותך, או יותר גרוע! את שנינו!- עדיף כבר לקבור את עצמנו מעכשיו!

ג'וני: באמת שאני לא יכול להישאר? רק לקטע עם העוגה!

נלי: (רצינית) ג'וני, אתה לא יכול להישאר כאן.

ג'וני: להחמיא לך על השמלה אני יכול?

נלי: תלך ואל תחזור עד מחר בבוקר!

ג'וני: את נשמעת כאילו את כועסת עלי..

נלי: כועסת?! אתה.. (מוותרת) פשוט לך מכאן.. באמת שהמצב לא מתאים לשעשועים עכשיו.

ג'וני: (נושך את שפתיו..) אז לפחות תשמרי לי פרוסת עוגה?

נלי: אני אשמור לך אפילו שתי פרוסות! רק לך! (שומעים צעדים) לך!!

ג'וני: (בזמן שנלי דוחפת אותו החוצה) להסתכל מהחלון! להציץ דרך חור של מנעול! בבקשה! ממש משעמם לי בחוץ! סוף סוף קורה כאן משהו מעניין באמת! זאת ממש אפליה! נו באמת!..

נלי: (מוציאה אותו החוצה. נושפת אוויר ומניחה יד על מצחה)

המילטון: (מאחורי הקלעים) נלי?

נלי: כן, גברתי?

המילטון: אני.. ובכן.. אני לא יכולה לצאת..

נלי: (צועדת לכיוון הכניסה החזיתית) אל תהי נבוכה גברתי! רק אני כאן בחדר!

המילטון: אני לא יכולה..

נלי: קלרה!

המילטון: (שותקת..) נו.. בסדר..

(אחרי כמה שניות, המילטון יוצאת בהליכה מבוישת- לבושה עם שמלת כלה, תסרוקת ונעליים תואמות. נלי מביטה בה ונפעמת כולה.)

נלי: גברתי! את… את..

המילטון: יפה?

נלי: אפילו יותר מזה!! (קרבה אליה, ומחבקת אותה)

המילטון: באמת שאני לא מאמינה שאי פעם אני אהיה נתונה במצב הזה..

נלי: שתלבשי שמלה נורמאלית?

המילטון: (מביטה בה נוזפת) לא! התכוונתי שאני אגיע ליום חתונתי.. הו.. מעניין מה עם אדוארד..

נלי: היום בבוקר פגשתי אותו כשיצאתי לקנות תותים כמו שביקשת! הוא אמר שהוא מצא מעיל מושלם עם צווארון לבן, והכל!

המילטון: יופי.. יופי..

נלי: גברתי? את.. אם יורשה לי לומר.. את לא ניראת שמחה כל כך..

המילטון: (נאנחת) כן.. טוב.. היום שהוא היום האחרון שלו אני מחכה, הגיע- ואף מוקדם משציפיתי.. לא שציפיתי לזה כמובן.. אבל בכל זאת.. אני חוששת שמא זאת הולכת להיות טעות.

נלי: אבל גברתי- את אולי מכירה את אדוארד פחות מחודש, אבל את בעצמך אמרת לי לפני יומיים שהוא פשוט נהדר, ושאת ממש אוהבת אותו! (נזכרת ולוחשת) ושאפילו נתת לו את האחוזה בחשאי! (חוזרת לדבר רגיל) איך את יכולה להגיד שאת חוששת מזה?

המילטון: תתפלאי ילדתי.. אבל טעויות באות מכל מיני מקומות לא צפויים.

נלי: גם מאדוארד?

המילטון: לא.. אדוארד לא נראה כמו מישהו שיכול לעשות טעות.. אני מדברת על העניין שאולי אנחנו חפוזים מידי.. אולי כדאי לדחות את החתונה למועד אחר?

נלי: ולסבול את ויקטור לעוד חצי שנה?? אפילו אני הייתי מסכימה להתחתן כדי לגרש אותו! דרך אגב.. למה לא גירשת אותו?

המילטון: מסיבה אחת שכוללת בה את הכול: נימוסים. חוץ מזה שהוא גם בן משפחה, ברברי ונוראי ככל שיהיה, הוא עדיין חלק מהמשפחה. אם הייתי מגרשת אותו- המצב היה חמור אפילו יותר.

נלי: אני במקומך לא הייתי קוראת למצב שאנחנו נתונים בו כרגע:"חמור".

המילטון: טוב.. כך או כך, בואי נחליף נושא, אני לא מרגישה כל כך טוב.. ממ! לואיס אמור להגיע כל רגע!

נלי: עכשיו אני לא מרגישה טוב..

המילטון: על מה את מדברת? הוא הבטיח לי שהוא יסתרק..

(נשמעת דפיקה בדלת)

המילטון: זה בטח הוא.. גשי לפתוח, נלי.

נלי: (הולכת ופותחת את הדלת. לואיס נכנס עם המזוודה שלו וחליפה מזעזעת להחריד. אבל- עם שיער מסודר)

המילטון: (קרבה אליו עם ידיים פרושות) הו! לואיס! ברוך הבא! (מובילה אותו למרכז הסלון באדיבות.)

לואיס: (מביט סביבו) מדוע אין שום שינוי במקום?

המילטון: הכל מאורגן בחדר הסמוך, אנחנו מבצעים כאן את הטקס והולכים לחגוג בחדר השני.

לואיס: (עושה תנועה מבינה עם הראש, מחייך)

המילטון: אני רואה שהסתפרת! תתחדש!

לואיס: (משמיע מין חרחור מבויש ומורח את כף ידו על השיער כדי להדביק אותו ולסדרו) איפה החתן, קלרה?

המילטון: הוא עוד מעט יבוא..

לואיס: ואין אורחים?

המילטון: (מביטה בו כמה שניות ואז עונה בהחלטיות) לא. אין בכלל.. זה רק אני, אתה, נלי ואדוארד.

(רוברטו קופץ לפתע מאחורי הקלעים ומבהיל את כולם.)

רוברטו: ומה איתי!!

המילטון: אתה עדיין כאן??

רוברטו: כמובן גברת! אני לעולם לא מוותר על אהבתי!

(המילטון באה להסביר לו בנועם שהיום היא מתחתנת, נלי קוטעת אותה)

נלי: (בלי שום רגש) היא מתחתנת היום.

רוברטו: (מביט בהם כמה שניות) טוב.. אז… אני הולך.. (מתחיל ללכת לכיוון היציאה) אדיוס.. (יוצא)

המילטון: (לנלי) הוא היה כאן כל החודש הזה, ולא ידענו?!

נלי: (מושכת בכתפיה)

(נשמעת דפיקה בדלת. המילטון מורה לנלי לפתוח)

המילטון: ואם זה שוב הוא, תגידי לו שילך למצוא חיים!!

נלי: (פותחת את הדלת, מחייכת. מסובבת את ראשה להמילטון. אדוארד נכנס, לבוש עם מעיל מהודר)

המילטון: (קרבה אליו) אדוארד.. (הם מתחבקים) התגעגעתי אליך כל אתמול.

אדוארד: כן, גם אני (נשיקה קצרה ביניהם)

נלי: (אנחה מתמוגגת כזאת)

לואיס: רבותי, הבא ונתחיל בטקס הצנוע שלנו, אם זה בסדר..

(אדוארד והמילטון מתנתקים מהחיבוק ונעמדים זה מול זה במרכז החדר. נלי ממהרת להביא זר פרחים קטן מאחורי הקלעים, נותנת אותו להמילטון ונעמדת מאחורי המילטון. לואיס עומד בין אדוארד להמילטון. מוציא ממזוודתו ספר ומתחיל לקרוא)

לואיס: התכנסנו כאן היום, באחוזה גדולה זו, בחדר קטן זה, כדי לציין אירוע חשוב מאוד בקרב שני בני הזוג האלה. גברת קלרה המילטון ומר אדוארד הרבורי ג'ונס, היום אתם הולכים לאחד את חייכם בחייו של האחר, עד שהמוות יפריד ביניכם! (ממתין כמה שניות. המילטון בולעת את רוקה אך מנסה להישאר נינוחה.)
אם יש לאחד מהאנשים כאן, בעיות או סיבות לכך שהזוג שכאן לא ראוי להתחתן?
(שקט. האור מתחיל להתעמעם קצת)

המילטון: אה.. פשוט תעבור לקטע של הטבעת..

(דלת נפתחת פתאום, ונכנס ויקטור)

ויקטור: לי יש בעיה..

המילטון: (נסוגה עם כולם קצת אחורה) ויקטור..

אדוארד: מי זה?

ויקטור: (צועד לכיוונו) יותר נכון לשאול.. מי אתה? (לופט בפתאומיות את סנטרו ודוחף את ראשו הצידה באלימות. המילטון צועקת שיפסיק)

ויקטור: אל תעזי אפילו לפצות את פיך.. את הזמנת אותי הנה כדי מה? כדי לשתות תה? לא!!! כדי לקבל את האחוזה שלך!! את יודעת כמה יזעתי בשביל להגיע הנה מרוסיה!? את כול כספי האחרון השקעתי בכרטיס טיסה- ואת בוגדת בי ככה!!??

המילטון: אתה לא תחליט לי על החיים!!

ויקטור: אם כך יש לך טעות, יקירתי, כל עוד זה תלוי בי, וכול עוד רגליי דורכות על שטח האחוזה שלך- אני יהיה זה שיקבל אותה..

המילטון: אם כך, איחרת את המועד.

ויקטור: סליחה?

המילטון: אין דבר שתוכל לעשות כרגע בנידון, האחוזה הועברה כבר ליורש שלה..

ויקטור: יורש שלה.. (בהתחלה בהלם.. אחר כך הוא נדרך כולו ומוכן לקיים את מה שהבטיח) כנראה שאת לא תופסת את מה שאומרים לך, קלרה'לה.. אבל עכשיו, כבר אין לי ברירה, את תיאלצי לשאת בתוצאות. (כולם מבולבלים)
הכרתם כבר את בוריס? (איש רזה וצנום עם מזוודה כמו של לואיס וחליפה שחורה נכנס דרך הדלת. מוזיקת רקע לא נעימה) חבר וותיק שלי מרוסיה, עורך דין מהולל! אני די בטוח שאחרי מה שנגרם לי בחצר לפני כחודש, אני ראוי לפיצוי. נכון, בוריס?

בוריס: (עם "פני פוקר", שולף מסמך ומראה אותה לכולם) גברת קלרה המילטון, את נתבעת בגין חצר לא מאובטחת שגרמה עוול למרשי, על סך- 144,900,000…

המילטון: (קוטעת אותו, נזעקת) 144,900,000 ??!! זה הרבה יותר ממה שהאחוזה שלי שווה- פי שתיים!!! זאת ממש הונאה!!

ויקטור: אני ציינתי בעבר שזה יכאב.. דרך אגב, שמלה יפה, אני מקווה שהיא לא עלתה לך יותר מידי (צוחק)

לואיס: (מתקרב ונעמד מול ויקטור. מולו הוא נראה כמעורר גיחוך למדי) סלח לי אדוני, אבל באילו אמצעים אתה נאחז כדי לבסס ולהעמיק את תביעתך הנ"ל?

ויקטור: (אל בוריס) מה הוא אמר?

בוריס: (עדיין "פוקר פייס") באילו ראיות אתה משתמש כדי להצדיק את טענתך.

ויקטור: אהה.. ראיות.. (נלי חופנת את קמע השרשרת שלה בכף ידה. ויקטור מבחין בה) אה-הא!! השרשרת!! (מזנק לעבר נלי וקורע את השרשרת מעל צווארה. נלי צועקת במחאה)
על התליון הזה נמצאת תמונת האיש ניסה לחנוק אותי!! (מרים את התליון לאוויר ומראה לכולם, אחר נותן אותו לבוריס, בטוח בניצחונו)

לואיס: (בוריס מתבונן) אדוני, זה אמנם מעורר חשד, ובצדק, אבל מה זה מוכיח לנו?

ויקטור: אהה.. שזה.. ובכן.. (מביט בבוריס. בוריס לא ידוע מה לענות) שזה… אה!! שאולי- היא! (מצביע על נלי) מכירה את המטורף ההוא, ואמרה לו שינסה להיפטר ממני!!!

המילטון: נלי.. זה נכון?

נלי: (מרעידה שפתיים) אני…

ויקטור: זהו זה!! ידעתי!! פושעת קטנה!

בוריס: מר פרזיץ, אדוני, מניין לך שהאיש בתמונה הוא אותו האיש שניסה לרצוח אותך?

ויקטור: מה אתה מתערב!?

לואיס: הוא צודק אדוני, לא נוכל להאשים אף אחד ללא הוכחה חותכת שזה באמת האיש!

ויקטור: לא צריך שום הוכחות!! אני זוכר מצויין! זה הוא!!

לואיס: זיכרונות לא יועילו לאיש, אדון.

ויקטור: אני מציע לך לסתום את הפה!

המילטון: (מתקדם ונעמדת מול ויקטור, נחרצת) ואני מציעה לך לארוז את חפציך ולהסתלק מכאן כמה שיותר מהר!
(ויקטור מופתע) גרמת לנו יותר מידי נזק לחודש אחד, ואני אומרת לך, ויקטור, תביעות וצעקות לא יעזרו לך.. אתה גמרת כאן..

(בוריס מסתובב ופונה ללכת. ויקטור לא יודע נפשו מרוב כעס, הלם, עלבון ו,מבחינתו, חוסר צדק. נלי והשאר פונים לעזוב גם הם. בוריס עומד לצאת. ויקטור רועד מזעם. ג'וני נכנס)

ויקטור: זה הגביר פרזיץ..(שולף סכין קטנה) ואני לא גמרתי שום דבר!!!

(המילטון מסתובבת, ויקטור עומד לדקור אותה. ג'וני מבחין בסיטואציה ורץ בטירוף לעבר המילטון. דוחף אותה, ויקטור נועץ בו את הסכין. ג'וני מחלץ אנקה וקופא במקומו. המבטים של שניהם מצטלבים לשנייה.)

ויקטור: (המום עד כלום נשמתו) אתה.. (עוזב את הסכין. ג'וני נופל)

נלי: (צורחת) ג'וני!!!! (שועטת לעברו ונופלת על ברכיה לצידו. כולם מביטים באירוע בזעזוע ובבלבול)

נלי: (כאילו רק היא וג'וני היחידים בעולם, מסיטה את ראשו לכיוונה בכל פעם שנופל לצד) ג'וני, תסתכל עליי, ג'וני תסתכל עליי!!

ג'וני: (לוחש באפיסת כוחות) נלי..

נלי: (מתחילה לבכות. מרימה את ראשה לעבר השאר) שמישהו יקרא לרופא!!!

ויקטור: זה הבחור שניסה להרוג אותי!! זה הוא!! אני ידעתי שיש ביניהם קשר!! (מביט בתקווה בבוריס אז בהמילטון. שניהם מביטים בו בתיעוב)

נלי: (אחרי שאף אחד לא זז) נו, למה אתם מחכים!! הוא עומד למות כאן!!!

(אדוארד יוצא במהירות. לואיס ובוריס יוצאים גם)

המילטון: מי זה?!

ויקטור: מי זה?! מי זה!? זה הבחור שניסה לחנוק אותי למוות! והוא ראוי למה שקורה לו פה עכשיו!

נלי: (מרימה את ראשה, כעס בלתי נשלט משתלט עליה) תסתום את הפה, חתיכת שמן מסריח!!! מי אתה בכלל?? (קמה וצועדת לעברו. עדיין שומרת מרחק קרוב מספיק לג'וני)
רוצח!! רוצח נתעב!!! יש לך מזל גדול שאתה בחיים, כי זה לא מה שמגיע לך!! אם לא היית נחנק למוות ממנו (מצביעה על ג'וני) היית נחנק למוות מהחזיר הבא שהיית אוכל לצהרים!!

ויקטור: (המום) אני לא עד כדי כך שמן!!

ג'וני: (מרים את ראשו) אתה כן.

המילטון: (ויקטור עומד להגיד משהו לג'וני, אבל היא קוטעת אותו) מספיק עכשיו!! תסתלק מכאן!! מהר!! עכשיו!! די הייתי נחמדה עליך, אבל משפחה או לא משפחה- לא עוד!! אתה היצור הכי נוראי שפגשתי אי פעם בחיי, ועכשיו תסתלק מכאן! ושלא אראה עוד את הפרצוף המכוער שלך בסביבות האחוזה שלי!!!

(ויקטור, הבין כי הובס, ממהר לברוח משם. המילטון מביטה בנלי ואז בג'וני, ויוצאת לאותו הכיוון שיצא אדוארד. נלי מוחה את הדמעות ומושכת באפה, צונחת לצד ג'וני. ג'וני כבר עצם עיניים. קרן אור נוחתת עליהם וכל שאר הבמה חשוכה)

נלי: (קולה רועד) ג'ון…

(מסך)