אחוזה וחצי. מחזה קומדי-דרמטי {מערכה שלישית, סצנה 15}

סצנה 15
מוזיקת רקע. החלפת ימים ותפאורה לחדר של נלי. החדר ריק. מסך. לבמה נכנס ג'וני, אחרי כמה שניות ומחפש את נלי עם כמה מבטים. אחרי שהוא מבין שהיא איננה- הוא מתיישב על המיטה שלה. קם אחרי כמה שניות ומתהלך בחדר. ממלמל לעצמו דבר מה.

ג'וני: הסיגליות סגולות, הכלניות אדומות, ואת נלי- יפה כמו…כמו… לא.. לא.. זה לא טוב.. (ממשיך לשוטט בחדר)
תראי. רציתי למצוא דרך לפצות אותך על מה שקרה, לכן- כתבתי לך שיר! (נגעל מעצמו) נו! אני לא יודע מה לעשות!! (ממשיך לשוטט. עוצר ומדבר לכיוון הקהל)
את יודעת מה.. אני אהיה איתך כן. אתמול בלילה, את.. את… (מתבייש) את הופעת לי בחלום.. (נבוך מעצמו) ואת היית כל כך יפה! וחלמתי איך שאת סולחת לי על הצרה שגרמתי לך.. את מוכנה לסלוח לי?
(רוקע ברגליו) אררר! אני לא מוצא את זה!! (מתיישב בזעף על המיטה שלה)

רוברטו: (קופץ לפתע מאחורי המיטה ומבהיל את ג'וני עד אפילו שהוא נופל מהמיטה בצווחה. מתחיל לשיר סרנאדה על ג'וני)

ג'וני: (אחרי כמה שניות של בהייה נדהמת ברוברטו. קם, לוקח את אחת הכריות ומטיח אותה בפרצופו של רוברטו. רוברטו שותק) מאיפה צצת, אתה?

רוברטו: (יוצא באיטיות מהבמה)

ג'וני: (עם ידיים על המותניים) צא.. צא.. (רוברטו יוצא)

(ג'וני שומע לפתע את ויקטור צועד ומדבר לעצמו בעודו קרב לחדר. ממהר לברוח החוצה. יוצא מהבמה. ויקטור נכנס)

ויקטור: (בכעס) הגברת מסרבת להישמע להזהרות, מה? אין בעיה, ויקטור יקיים את מה שהבטיח! (קרב למיטה של נלי, ומחפש דבר מה מתחת ובתוך המיטה.) זה מוכרח להיות כאן איפה שהוא!! ארר… אני צריך את זה בשביל ראיות! איפה עוד הפרוצה הקטנה מחביאה את התכשיטים שלה!! (הופך את המיטה מרוב כעס. קם, בועט בחפצים. עוצר ונרגע מעט)
לא נורא.. נתבע אותה בלי הראייה הזאת.. לא צריך.. ויקטור מקבל את מה שהוא רוצה גם בלי הוכחות!!
(אחרי כמה רגעים שבהם הוא מתנשף ברוגז- הוא נזכר בדבר מה חשוב ומוציא פנקס מאחד הכיסים שלו. מדפדף בו בלהט) כל בן אדם שפוי לא יתחתן מפחות שבוע אחרי שהכיר את בן זוגו.. אז היא בטח תהיה חייבת להינשא… (ממשיך לדפדף ונעצר בדף מסוים. מביט בתקרה כאילו מחשב תרגילי חשבון, ואז סוגר את הפנקס)
טוב… בסדר… יש לי יופי של רעיון למתנה בשבילה.. (מסתובב ויוצא) אני בטוח שהיא מאוד תתחרט על מעשיה, אז!!!

(מסך)