אחוזה וחצי. מחזה קומדי-דרמטי {מערכה ראשונה, סצנה 2}
סצנה 2
מוזיקת רקע. מסך עולה, אותו מקום. המילטון יושבת על הכורסא שלפני הקהל עם מספר מסמכים, ונלי נכנסת עם מגש ועליו קומקום ושני ספלים.
המילטון: (נושפת אוויר בחוסר סבלנות) אין פה כלום!
נלי: מה את מחפשת, גברתי?
המילטון: אני מנסה למצוא, אולי יש פה מקורות מידע על כל מיני דודנים רחוקים שלי שיוכלו לרשת את המקום הזה.
(ממשיכה לחפש. נלי מחכה ואז מוזגת תה לשני הספלים. לוגמת מהתה שלה, עושה פרצוף נגעל כמעה. הגברת לא שותה ורק עסוקה בדפים. נלי נוטלת את הספל של הגברת, שותה, טעים לה, מחליפה בין הכוסות וממשיכה לשתות.)
המילטון: (למסמכים) נו בבקשה.. למה אין פה מידע על אף אחד…אוו… רגע.. אחות של אבי המנוח, עדיין חיה ועובדת בפריז. (בהתלהבות) ומה תגידי על זה! יש פה תמונה שלה (נהרסת ההתרגשות) ליד חמשת הבתים שלה… אווו… אני מאוד מקווה שזה לא יגיע למצב שבו אאלץ למכור את האחוזה..
(לוקחת את התה שמולה, שותה ונגעלת. מלמלת משהו נוזף לנלי כמו "מה זה התה הזה?" וממשיכה לחפש)
נלי: למכור את האחוזה? גברתי, חלילה לך! אם לא תמצאי מישהו מבני המשפחה, לפחות תורישי אותו לאחד ממכרייך הקרובים.
המילטון: (מביטה בה ממושכות) בסדר בסדר.. הבנתי את הרמז.. את הרי יודעת שאין לי מכרים כי אני לא אוהבת חברה של בני אדם, אבל אני גם לא מתכוונת לתת לך את האחוזה. (עוצרת את נלי שרוצה להגיד משהו) מקסימום תוכלי לקבל צ'ק שמן כבונוס למשכורת שלך-על עבודתך המעולה שעשית במשך כל השנים. (ממשיכה לחפור בתוך הניירות)
נלי: גברתי, אני אמנם מנקה את האחוזה יותר משנתיים, אבל אם זאת, אני לא רוצה בה.
המילטון: נחמד שאת מצתדקת ככה, אבל אני לא נותנת לך אותה. יהיה אשר יהיה.
נלי: (מגלגלת עיניים. לפתע נעורה כמישהי שנזכרה במשהו מחריד) גברתי, אם את הולכת לעסוק בענייני ירושה, (חוששת) זה אומר שאת תביאי לכאן את (מנסה להתחמק מלהגיד את שמו) לואיס?
המילטון: (מרימה אליה את ראשה. מניחה לדפים לרגע, וכמו אמא המסבירה לביתה:)
נלי, אני יודעת שלואיס הוא כבר איש בגיל העמידה, שמאוד מתאמץ בעבודתו, מזיע, לא שמע על מקלחת או על הגיינה בכללי, ויש לו משהו בפנים שמזכיר איש שמעולם לא הלך לקוסמטיקאית או לניתוח פלסטי ושברח מבית משוגעים… אבל בסך הכול, הוא נאמן למקצוע ויותר מחמש שנים שאני יכולה לסמוך עליו!
נלי: אני לא מבינה למה אנשים כמוהו הולכים להיות עורכי דין. עם צורה כמו שלו, אני מתפלאת לדעת שיש אנשים שסומכים עליו! (לעצמה) למה שלא ילך ל..
המילטון: (קוטעת אותה נחרצות) תפסיקי עם זה! זה לשון הרע, מה שאת עושה!! זה לא מכובד- ואני ממש לא רוצה לשמוע דיבורים כאלו באחוזה שלי!!
נלי: (נושכת את השפה) אבל הוא בא בכל זאת?…..
המילטון: (מביטה בה במבט מריר. נלי מסיטה את מבטה ומשחקת באצבעות. המילטון חוזרת לדפים)
המילטון: זה לא בסדר!! לא יכול להיות שכל בני המשפחה שלי כבר מתו! (משתגעת ומספר דפים נופלים לה. נלי מרימה אותם.)
נלי: גברתי.. אהה…. חשבתי על רעיון שאולי.. אהה…
המילטון: דברי כבר, ילדתי
נלי: את יודעת.. את עדיין צעירה, וזה עדיין לא מאוחר למצוא לך הה…
(משתתקת למבטה החד של המילטון. נוצר רגע קצר.)
המילטון: למצוא לי מה?
נלי: (בחשש) למצוא לך ב..ב….
המילטון: ברווז? (נלי מנענעת בראשה) בלש פרטי? (נלי מנענעת בראשה) בננה? (נלי קוטעת אותה לקראת סוף המילה)
נלי: בעל, גברתי, בעל!
(נוצר רגע.. נלי קצת פוחדת מתגובתה של המילטון)
המילטון: לא
נלי: מה?
המילטון: אני לא הולכת לשתף את החיים שלי עם שום גבר גמלוני שיגדיל את תעשיית הגרביים המלוכלכים בבית הזה וכל הזמן ירעיף עלי מחמאות ויגיד לי שהוא אוהב אותי.. (קמה) תאמיני לי, נלי, אני מעדיפה לא להתחתן רק בשבילך.
נלי: אבל גברתי, אני דווקא כן רוצה שתינשאי! ולא יהיה אכפת לי לנקות כמות כפולה של תחתונים
המילטון: אני שמחה שאת דואגת לי ככה, אבל בתור הדמות הבוגרת כאן (מתקרבת אליה ולוחשת לה) ובינינו, הגם קצת יותר "מנוסה" (נלי מחמיצה פנים. המילטון מתיישרת) אני מעדיפה שנישאר שתי נשים בבית בלי גבר שירגיש שהוא יכול אפילו- קצת! לנסות להתפקד פה על העניינים
(מתחילה לצעוד לכיוון אחד. נלי אחריה, מוזיקת טנגו איטית ונמרחת של כינורות ברקע)
נלי: אבל גברתי, מה שווה אישה ללא גבר? נשים זקוקות לגברים באופן שונה! שונה.. אבל זקוקות גם.
גבר דווקא יוכל להועיל לך, גברתי! אם הוא יהיה חשבונאי- הוא יוכל ללכת לסדר את העניינים בבנק בזמן שאת נחה לך במיטתך (המילטון מעמיקה מבט חושב) ואם הוא יהיה שף- הוא גם יוכל להכין לך ארוחות נהדרות! (נמצא חן בעיניה הרעיון) ואפילו, אם יהיה בנאי- הוא יוכל לבנות לך את הפרגולה שתמיד רצית בגינה הענקית שלך! (המילטון פוערת פה בהתלהבות)
המילטון: טוב.. נלי… זה דווקא נשמע רעיון חמוד מאוד, אבל, קצת חפוז מידי עבורי.. בינתיים אמשיך לתור אחר בן משפחה..
נלי: (בהתרגשות) אז זה אומר ש…
המילטון: (מחכה אותה) ש…! ש…! (מרצינה מבט) שתחזרי לעבודה שלך, אני לא מבטיחה כלום! (מעלה חיוך קטנטן) בינתיים..
(לוקחת את הניירות ויוצאת מהבמה תוך כדי המשך חיפושים בדפים. מוזיקת רקע. נלי קופצת משמחה. מסך)
תגובות (0)