אז מה עושים? רעיונות?

לוסי, היי!
אני מקווה שתמצאי משהו מועיל בדבריי…
אז ככה, אני חושבת שכל אחד שכותב חווה את זה, את משבר הכתיבה הזה…זה מעין מחסום כתיבה עצום ומבעית…אני בעצמי חוויתי אחד דומה לחלוטין לא מזמן [בערך לפניי שבוע וחצי] את לא היחידה, אל תדאגי! אני מצאתי את הפתרון בעזרת השראה ואני מקווה שזה יכול לעזור גם לך…את יכולה:
-להקשיב למילים של שירים שאת אוהבת
-לראות סרט [עצוב או שמח, לפי דעתך]
-לקרוא המון ספרים
-לדבר עם אנשים
-או פשוט לחכות!
*את יכולה למצוא רעיונות לכתיבה גם סתם ברחוב, או כשאת מדברת עם חברה או אפילו כשאת באמצע שיחה עם חתול רחוב. [לא, לא ברצינות]
אני מקווה שתהיי ותרגישי טוב…ואולי את פשוט צריכה הפסקה? אני ניסיתי לפנות ללימודי פסנתר אבל ויתרתי מחוסר מוטיבציה [אני מנסה לחזור לזה בימים אלו] וחזרתי בשמחה אל הכתיבה.
טוב, אז בהצלחה!
נ.ב- אפילו את זה כתבת ממש טוב! D:

תודה רבה אמינה, באמת שגרמת לי לחייך. אמנם ניסיתי רעיון קצת אחר (דיברתי עם כלב, ולא חתול רחוב..), אבל לצערי זה לא עזר…
אני חייבת לומר שהמבחן הקטן שהזכרתי הוא לא כל כך קטן… והוא לא אחד, הוא כמה.. עד סוף יוני אין לי זמן לנשום, ואני לא מצליחה לעבור למצב יצירתי יותר ורגוע יותר כדי לכתוב…
תודה בכל זאת, אני אנסה לשמוע שירים או לראות סרטים, וכמובן לקרוא (:

עאב טוב לוסי היקרה שלי
מה שאת כותבת זה אנושי מאד מאד. יש לפעמים שפשוט לא בא לך כלום, לא בא לך לכתוב לא בא לך להגיב ובקיצור כלום לא בא לך.
דעתי היא שתקחי את הזמן כמה שאת צריכה ולהתנתק מכל אותם דברים שאינך חייבת לעשות כמובן לבית הספר חייבים להכין שיעורים חייבים להצליח בבחינות חייבים אך מאידך גיסא את לא חייבת לתקתק הופעה באתר ממש לא – החברותא שייצרנו באתר היא נפלאה התגובות הצחוקים וכו' אך זה אינו כורח המציאות את צריכה להניח את הדברים השוליים בצד ולהתמקד בעיקריים.

מקווה שתתעשתי ותשובי בכייף לכתוב ולהגיב אני מאד מאד אוהבת אותך את משדרת תמיד כייף ושמחה.

בהצלחה לוסי יקירתי ממני ♥ בקי ♥♥

היי לוסי,
מחסום הכתיבה הזה שיש לך… אני מבינה אותו ואני בטוחה שכל אחד שכותב באתר הזה ובכלל יודע מה עובר עלייך, אבל אצלי זה היה גרוע יותר וזה חוזר כל הזמן ואי אפשר לדעת מה לעשות עם זה… קורה לילפעמים שיש לי רעיון מעולה שאני יודת שהסיפור שיצא ממנו יהיה מעולה… ואז אני כותבת שתיי שורות ופתאום ההשראה נעלמת..אנימניחה שאת מכירה את זה…
בכל מקרה הפואנטה שלי היא שבעצם אין באמת פתרון למחסום כתיבה, זה או שזה בא מבפנים או שבכלל לא, כי אז אין חשק לכתוב ואת מוצאת את עצמך לא נהנית מזה. התרופה הטובה ביותר לדעתי, את לא חייבת להקשיב לתגובות שלי חחחח, היא פשוט לנוח, תני למוח שלך קצת אוויר, למשך כמה שבועות, ואז תראי איך את חוזרת לאותה מחברת בגלל שאת רוצה ולא בגלל שאת מרגישה שאת מאכזבת מישהו…
תאמיני לי, שאת לא מאכזבת אותנו ולא את ההורים שלך, אנחנו כאן, מחכים בסבלנות, בעיקר כי אנחנו יודעים מה את מרגישה, מי כמוני יודעת טוב יותר מהרבה אחרים, תני לעצמך זמן לנשום. מבטיחה שזה יעזור…
מצטערת על החפירה ומקווה שעזרתי…
גלי 3>

אז לוסי..
אני גרוע בעצות… וגרוע לעודד אנשים להמשיך.
אבל רק מלראות מילה אחת שלך..
רק מלראות יצירה קטנה ולו הכי קטנה שיש..
זה ממלא עולם ומלואו.
אז אולי באמת כבר אין לך כוח להמשיך לכתוב..
ואולי באמת את לא מוצאת מילים גבוהות.
אבל לדעתי זאת לא סיבה לשבור את הקרח.
אני לא מאמינה שהלימודים זה הדבר שעוצר אותך מלנשום.
חח לפי השיחות שלנו בסקייפ את הנערה הכי חזקה שאני מכירה.
הילדה שמשיכה לחיות לא משנה מה קרה לה.
לוסי, לא משנה מה תכתבי, אפילו סיפור או שיר בעל שורה אחת, מילה אחת תספק את כולנו ואפילו אותך.
וכמו שאני זוכרת את כתבת שהשירים שלך נהפכים יותר ויותר עצובים ואת לא יודעת מה היא הסיבה לכך.
אבל אולי גם לא כדאי?
ואני חייבת להודות שכל יום אני חושבת על הסיפורים שלך ועל השירים שלך.
חח ואני אפילו זוכרת שכתבת שיר על השראה שקיבלת מאחד השירים של בית הבובות.
רואה??? את לא צריכה להתאמץ שההשראה תבוא אלייך, פשוט תזרמי עם החיים, תכתבי כל דבר ודבר שאת רואה שהוא מיוחד וכך תהפכי אותו לסיפור שרק את יכולה להפוך אותו:)
לדעתי לשמוע שירים אפילו בלי מילים היא כבר השראה לשמע.
תנסי אפילו להסתכל על בן אדם ולבהות ב כמה דקות.
תראי מה הוא עושה ואיך הוא פועל, כבר הוא ייתן לך את ההשראה להמשך הסיפור.
ולדעתי אם את רוצה לכתוב, את תצליחי.
וכן אולי את שומעת את זה כל הזמן.. אבל אין מה לעשות!!
אני מאמינה שאת תצליחי לכתוב ותמצאי את הזמן אפילו לפני יוני!!
זאת את!! זאת לוסי!!
הילדה שקרעה אותי מכל משפט שלה…
בהצלחה לוסי:)
ואם עדיין לא תצליחי למצוא השראה וזמן…
את תוך שנייה רואה מליון ואחת תגובות שלי בסקייפ שלך!!
אני אהיה מוכנה לצדך תמיד:)
אל תדאגי… את תמצאי זמן להכל.. אפילו שאת לא רואה את זה באופק.. זה יבוא.. אם לא.. אני אביא לך אותו עטוף!!!! :):):)

רק שתדעי לך אני תקועה במחסום כתיבה..אבל זה לא אומר שזהו זה נגמר…זה פשןט תקופה כזו שקודאת…זה קיים לפעמים זה תקופה ארוכה ולפעמים קצרה..
בכל מצב אל תתיאשי..ובמקום לשבת בדיכי תמצאי לך עוד תחביבים..אני אוהבת לבשל ולאפות בנוסף לאהבת הכתיבה..
אן תשובתי לא מספקת אותך..אגלה לך בסוד..כל הסודות המדהימים שלי לסיפורים באו מעזרה בבית… בשימוש מיים כמו שטיפת כלים..במיוחד!! ו..שטיפת רצפות…

תודה רבה בקי, גלי, טלי וסבריאל, אני באמת באמת מעריכה את התגובות שלכן.
אני יודעת שמחסום כתיבה זה לא סוף העולם, כי סוף העולם שלי מגיע אחרי פסח עם מתכונת כל יומיים…
אולי באמת כדאי שאני אקח קצת חופש, ואתמקד רק בדברים שאני חייבת לעשות. ואם תהיה לי השראה קטנה אני אכתוב עד שהיא תעלם.
תודה רבה, רבה! באמת!
העליתן חיוך על השפתיים שלי, וזה לא כל כך קל כרגע P:

לוסי! את חייה את הכתיבה
ההצעה שלי : תתני לכתיבה לחיות במקומך
אל תתני לכלום לעצור אותך מאמין בך בלב שלם

את יודעת… כישרון זה דבר מצחיק.
אתה אוהב את זה אבל בנקודה אתה אולי מוותר על זה,
אבל למה זה מצחיק? כי הכישרון עצמו נישאר בך, לא באה אליך מוזה?
לכל אחד זה קורה. הסיפורים שלך מדהימים וזה מפתיע שאת מצליחה לחשוב על
כל אחד ואחד מהם בנפרד. וזה שאת מסורה למה שאת אוהבת זה נפלא, מה הטעם בעשיית דברים עם זה לא הכיף שלך עצמו?, אני מציע לך לחכות. תראי סרטים, תחשבי ותחשבי ואז יפרוץ ממך פרץ הכתיבה הנפלא הזה. בכל הכבוד
רוני

היי לוסי
אני לא טובה בלתת עצות, ואת כל העצות נראה שנתנו לך, אז אני רק יכולה לנסות לעודד אותך. אני יודעת שזה אנוכי אבל אני כותבת לך בשבילי, האמת שזה בשביל כל מי שקורא את הסיפורים שלך. אני רק רוצה לבקש ממך שתמשיכי לכתוב כי את כותבת מדהים. אבל אל תתעקשי. תיזרמי ותהני מהכתיבה, גם אם את צריכה לעשות הפסקה קטנה. :) 

היי מיה, באמת תודה על הכנות- אני מעריכה את זה. (:
אני אמשיך לכתוב בקרוב, עוד יומיים בערך אני אתחיל להעלות את פרק 10 של המשמידה. מקווה שתהני ממנו (: