אולי?

שסיפרת לי על האקסיות שלך
סיפרת שאחת בגדה, ואחת ניצלה
אחת עזבה, ואחת טוב.. לה פשוט נמאס

אמרת לי, שהבעיה לא בך, העולם פשוט דפוק.

ואז חשבתי לעצמי, גם אנחנו במשבר, ולמרות שאנחנו לא יודעים את זה, זה נגמר כבר ממזמן
אז אולי, אולי הבעיה באמת בך?

לא נפרדנו, זאת הייתה הפסקה
הפסקה ארוכה, מלאת מחשבה
מחשבה עלייך, ואפילו.. פאק, געגועים?

אבל שחזרנו, זה קרה מהר עד שנמאס לי ממך שוב.. וחשבתי, למה נכנסתי לזה שוב?

אז אולי באמת פשוט נמאס לי ממך?
אז למה אני עדיין איתך?
אולי, אולי אני לא רוצה לעזוב, כדי לא להיות סתם עוד "אחת"
אחת שבגדה, אחת שניצלה, אחת שעזבה, אחת שנמאס לה.. ואני, עוד אחת שמה?
אני סתם עוד אחת?

אז אולי אני פוחדת להיות בשבילך סתם עוד אחת?

ואולי, זה בכלל בגלל שאתה תמיד מתעקש להגיד שאפשר לתקן, ואני מאמינה, שאולי יום אחד יהיה לנו טוב..

ואולי אני פשוט איתך מרחמים?
אבל על מה אני מרחמת עלייך?

אולי אני איתך מפחד שלא אמצא טוב יותר?

אולי אני איתך כי אני פוחדת להיפגע ממישהו אחר? אני יודעת שאתה לא תפגע בי,
או שכן? אולי כן?

אולי אני פשוט רגילה אלייך? אולי אני איתך כי משעמם לי? אולי אני איתך כי המשבר הוא חולף?

אבל בכל זאת, אני מזכירה לעצמי שוב, משבר של חצי שנה זה רק משבר זמני? אולי הוא כבר הפך למשבר קבוע? משבר קבוע בכלל עובר? ואם כן?

אולי אני איתך כי אתה יודע לדבר? אולי אני איתך כי אתה יודע לשקר?

רגע, לשקר? כן, אתה יודע לשקר.
זאת בעצם אחת הסיבות שאני רוצה להיפרד ולא להישאר

אבל הבטחת שלא תשקר עוד ואני לא רואה את זה קורה, זה עבר, אולי בכל קשר יש שקרים?

אז אם הפסקת לשקר, למה אני עדיין רוצה להיפרד?

אולי אני כבר לא סומכת עלייך?
אולי אני כבר לא חושבת עלייך?
אבל אני כן חושבת עלייך..

אז אולי… אולי אני רוצה להיפרד, כי אם להגיד לך את האמת, אמא שלי לא מחבבת אותך יותר מידי, אז אולי בגלל זה?

אולי, כי אתה לא אחראי, אתה לא מקשיב, אתה ילדותי, אתה עושה המון שטויות?
אבל הכרתי אותך ככה, אז מה השתנה?

אולי הבנתי, שאני לא מתחברת לאופי שלך?
כן, אולי אנחנו בכלל לא באותו ראש!

אולי… אולי לא כיף לי לדבר איתך יותר..
אני אני כבר לא נמשכת אלייך,
אולי ההתנהלות שלך איתי בתחילת הקשר השתנתה?
אבל זה תמיד קורה, תמיד ההתנהגות משתנה
טוב, אולי לא בקיצוניות כמו שלך..

אולי כבר אין בנינו הומור?
אולי כבר אין בנינו כבוד ?
אולי כבר אין בנינו אמפתיה?
אולי כבר אין בנינו אמון?
אולי כבר אין לנו נחת?
ואולי…
אולי כבר אין בנינו אהבה.
המשפט האחרון כתוב בכוונה עם נקודה
כי זאת לא שאלה, זאת עובדה
ויש עוד עובדה,
למרות שאנחנו לא יודעים את זה, זה נגמר כבר ממזמן.

אז למה? למה אני איתך?