אוכל

"אוכל, קדימה אוכל". כל הטירוניות בסדרה אי-שם שעטו עם הצלחות והמסטינגים לעבר התורניות שחילקו את האוכל. ניתן היה להבין שזה לא היה האוכל הכי טעים בעולם.
אז מה כבר אוכלים בסדרה?
לאוכל לא היה מראה וכנראה שלא היה לו טעם וריח מלבבים. הטירוניות טעמו, העוו פניהן וכלאחר יד זרקו את האוכל לחבית האשפה שעלתה על גדותיה.
מצב הרוח לא היה על הגובה אך הנחמה היתה ניידת השק"ם והחבילות מהבית.
המחשבות בזמן האימונים והמסדרים נדדו לעבר החבילות שיגיעו ולניידת השק"ם שבוודאי תבוא.
ניידת השק"ם הגיעה, והתור היה מפה ועד להודעה חדשה. הוופלים המצופים נגמרו וכן גם הוופלים הרגילים, הטמפו נגמר ומה נשאר? רק מסטיקים.
הטירוניות היו מיוזעות כהוגן ורצו לעבר ברזייה. שם התרחצו וחזרו רעננות למאהל.
והנה הפתעה, הישועה הגיעה בדמות החבילות מהבית שהיו מלאות מזן אל זן.
מה לא היה בהן? מכל טוב ומה שחשוב היה בהן הריח והטעם של הבית.