אוכל (בחו"ל)

ישוּבה הייתי במלון טופז במלטה לארוחת הבוקר. השולחנות היו ערוכים יפה ובטעם, אבל מה היה עליהם? לא עלינו! מיטב "מטעמי" המטבח האנגלי.
קתלי חזיר, שעועית אפויה ברוטב עגבניות, קפה בטעם של תה ואר מהריח אפשר לקבל סחרחורת.
אמרתי לאשה שהסתובבתי אתה בטיול: "איך הם מסוגלים לאכול את זה? בעצם אי-אפשר להתווכח, זו מסורת והרגלים של דורות.
הבריטים יכולים לומר שהפלאפל, החומוס וגבינת הקוטג' לא ינעמו להם.
ההמשך היה יותר טעים. אחרי שיטוטים בערים במלטה,הרגשנו רעבים וסוף סוף מצאנו כולנו בלי יוצא מן הכלל את מבוקשנו, אוכל שרוב הישראלים רגילים אליו.
אוכל ים-תיכוני, סלטים ריחניים וצבעוניים, גבינות שונות. אוחה זו לא שכחתי מכיוון שהִיוְתָה ניגוד לארוחת-הבוקר האנגלית.
המשך הטיול זכור לי לטובה גם בגלל תכניו וגם בגלל במסעדות שבהן נהנינו מכל ביס.