אהוב שלי לעולמים

היי כולם.
בגלל כל המצב שייש עכשיו החלטתי לעשות משהו קצת שונה. היום, בצער רב יותר מתמיד, אני נפרדת מחבר קרוב מאוד שלי, חייל שנהרג אתמול בעזה. (אני לא אזכיר את שמו).

החלטתי לשתף אתכם ולהעלות פוסט לזכרו, מקווה שתבינו..

יפה שלי,
כאב הלב איזה ימים קשים כולנו עוברים. אזרחי כל הארץ, וכל החיילים שם בעזה, אך בעיקר כואב הלב עלייך. הגיבור של המדינה הזו, הגיבור שלי. לא כל אחד מתעקש להיכנס לשם, להילחם… לא לכל אחד יש את האומץ הזה. אבל אתה… אתה עזרת את כל האומץ שלך והתעקשת להיכנס להילחם, בשביל המשפחה, החברים, בשביל המדינה… אבל בעיקר בשבילך. ובסופו של דבר, זה קרה.. נכנסת לעזה ומשם יצאת עטוף בדגל ישראל, במקום שהדגל יהיה בידך. כגיבור נכנסת וכגיבור תצא, גיבור של כולנו! הפקרת את החיים שלך בשביל החיים של המשפחה שלך, של האנשים הקרובים אלייך, ובאיזשהו מקום.. הפקרת אותם גם בשביל אנשים שלא הכרת… אבל בשבילך זה לא היה משנה! נכנסת לשם למרות הכל… למרות שידעת שיכול להיות שלא תחזור בחיים. והנה זה קרה, הסיוט הכי גדול מתגשם… ההלוויה שלך היום הייתה כל כך עצובה, כמה בכי ודמעות. וההורים שלך… בטוח שמעת מלמעלה איך שהם דיברו עלייך. בכל משפט, בכל מילה.. והקול שלהם הופך יותר כואב ונחנק מדמעות. וכן אהוב שלי, אני כותבת לך עכשיו עם דמעות בעיניים, אני יודעת שהבטחתי לך שאני לא אבכה אף פעם, כי אצלי ואצלך – גם כשקשה אנחנו לא נשברים. אבל מה אני כבר יכולה לעשות ? זה חזק ממני יותר מדיי..
ועכשיו דבר אחרון, אני יודעת שזה ישמע מוזר אבל… אני רוצה להגיד לך תודה, תודה על מה שעשית איתי ובשבילי.. ותודה גם שהגנת עלינו, עד שנגמר לך כבר הכוח, ואפילו אתה ? אפילו אתה, נפלת.
יהיה זכרך ברוך.
תהיה נשמך צרורה בצרור החיים.
תשמור עלינו שם למעלה, לא אשכח אותך אף פעם.
אני אוהבת אותך לעולמים ועד אין סוף.

ועכשיו כדי לשמור על החיילים שלנו, שיחזור בריאים ושלמים, אני מבקשת מכל אחד ואחת.. להקדיש 5 דקות, ולקרוא פרק תהילים בשביל שלומם.

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבותֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקב הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל, הָעומְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלהֵינוּ מִגְּבוּל הַלְּבָנון וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם וּמִן הַיָּם הַגָּדול עַד לְבוא הָעֲרָבָה בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן ה' אֶת אויְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם. הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכָּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכָּל נֶגַע וּמַחְלָה וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂונְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם וִיעַטְרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבְעֲטֶרֶת נִצָּחון. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: כִּי ה' אֱלהֵיכֶם הַהלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם איבֵיכֶם לְהושִׁיעַ אֶתְכֶם: וְנאמַר אָמֵן:

את האמת שלא ידעתי לאיזה ז׳אנר לשייך את זה, אז החלטתי לכתוב את זה כסיפור אישי, שאני חולקת איתכם.
תודה לכולם על ההקשבה.
אוהבת המון,
-ניני ✬