אהבה מזוייפת

קורה לך שאת אוהבת מישהו,אבל הוא לא אוהב אותך?שפעם אתם הייתם ממש קרובים!ואת הרגע הזה את לא שוכחת…
הכל התחיל כשהעבירו אותו לידי….אני שתקתי אבל הוא,התחיל לדבר איתי.לאט לאט צחקנו ביחד,ראינו את המשותף שיש לנו,ו…סך הכל היינו ידידים טובים.עד שיום אחד הבנתי שאני אוהבת אותו.והוא עבר ממקום מרצונו האישי. הצעתי לו חברות אבל הוא לא הסכים.זאתי הייתה ההצעת החברות הראשונה שלי,ואותה אני לא אשכח.אני כל כך בכיתי עד שאפילו סירבתי להכנס לכיתה!אבל אז בסוף המורות שכנעו אותי ונכנסתי לכיתה בלי סימנים של בכי.כעבור חודש הוא חזר לשבת לידי והוא שאל אותי:"נכון שאני מוצא חן בעיינך?" "מה?…"עשיתי את עצמי לא מבינה מה הוא אמר.ואז הוא אמר:"לא משנה…."וגם היו לו חברות,ולראות אותן איתו היה כואב לי!ועברה לה השנה.כל החופש ניסיתי לשכוח ממנו,אבל כלום לא עזר….וכשהתחילה שנת הלימודים החדשה,חברתי הטובה שידכה בייני לביינו,ובסופו של דבר נהנו ביחד,עברנו את פורים ביחד,וגם את חופשת פורים עברנו ביחד!(:
עד שיום אחד,כשנגמר יום הלימודים,שאלתי אותו:"אתה רוצה להיפגש היום?" ואז הוא אמר:"כן ברור…." והיהי לו מבט של שעמום ואי איכפתיות,ידעתי שמשהו לא בסדר…אז חשבתי שאני צריכה לתת לו ספייס אז אני נתתי לו אותו כמה ימים….כעבור שבוע הייתי חולה,והוא לא התקשר.וכשהוא היה חולה אני התקשרתי!וכשהייתי בריאה,זה היה יום שבת,הזמינו אותי למסיבה.ובמסיבה נפרדתי ממנו והוא אמר שהוא שונא אותי….אני נפגעתי אבל לקחתי את עצמי בידיים ועצרתי את הדמעות.יום אחד הוא אמר שהוא מצטער,ושהוא היה עצבני.סלחתי לו.עד שביום העצמאות הצעתי לו חברות פנים מול פנים(ההצעת החברות הראשונה לא הייתה פנים מול פנים)וזה היה פחד עצום /: אבל הוא הסכים.עד שגיליתי שהוא בכלל לא אוהב אותי!איך?ככה:
הוא לא הציע לי להפגש,לא דיבר איתי,ולא הראה את אהבתו אליי.
ועד היום,שניינו שותקים,אני מפחדת להיפרד מימנו…
וזהו.