אהבה היא אכזבה

אהבה… כמה שאני רוצה אהבה… אני מרגישה לבד, בלי אף אחד. אני רוצה מישהי שישלים לי את החסר, שיגרום לי לשמוח שאני עצובה, לחייך שאני בוכה, לגרום לי להרגיש מיוחדת. איך זה התחיל אצלי? זה התחיל בסרט.

סרט, מי לא אוהב סרטים? והכי כיף ללכת עם מישהו קרוב. חברה טובה, או בן משפחה. אז הלכתי עם חברה לסרט, וזה היה אחד הסרטים הכי יפים שראיתי בחיי אגב. אם הולכים לסרט רוצים גם לאכול משהו, בשביל להעביר את הזמן. אז לקחתי קצת מיני עוגיות, ומיץ תפוזים להעביר לי את הזמן. ושאני מסתכלת מסביב אני רואה אותו מסתכל עלי במבט משונה. יפה תואר, חלומי ממש, בדיוק כמו שאני רוצה. ממש גבר חלומתי. הרגשתי נפלא כך כך שראיתי אותו. הרגשתי שאני מכירה אותו מלא זמן, אבל אף פעם לא נפגשנו. הרגשתי את הלב שלי מתחיל לפעום, את מוחי חושב רק אליו. חוויתי אהבה ממבט ראשון. קניתי את האוכל, מחזיקה לחברתי את הארנק בזמן שהיא מושיטה לקופאית את הכסף. עניי מתבוננות בבחור הצעיר שפוסע עם חברו לאולם הקולנוע. לא הפסקתי לדבר אליו מהרגע הראשון שהסתכלנו אחד על השניה. הוא נכנס לאולם הקולנוע שבמפתיע גם אני הלכתי אליו. ישבתי בשורות הראשונות, קרוב לאמצע. ידעתי שהבחור יושב מאחורי איפה שהו. מלא תקצירים של סרטים התנגנו על המסך. לא שמתי לב לדבר. חשבתי על התקציר של חי, שלי ושל הבחור שהרגע ראיתי. איך אנחנו הולכים ביחד לאותו המקום ורואים סרט ביחד. הוא מחזיק את ידי, ואני מחייכת אליו. שיש קטע מפחיד הוא מחבק אותי חזק. הוא מנשק אותי אחרי הסרט, ומרים אותי תוך כדי חיבוק. ראיתי את כל מערכת היחסים שלנו רצה לי מול העניין. תיכננתי להתנגש בו בטעות, רק שהוא ישים לב אלי. נחליף טלפונים, או שנמצא אחד את השני בפייסבוק, נכיר אחד את השניה ונפתח מערכת יחסים. אני והוא הלכנו באותו הכיוון שהסרט נגמר. ירדנו במדרגות החשמליות, לכיוון דוכן הגלידה. חברתי ואני קנינו גלידה בזמן שהוא היה בדוכן ליד. עקבתי אחריו במבטי, לוודא שהוא לי יברח ואני אוכל לדבר איתו. ובדיוק אז ראיתי את הורי שבאו לאסוף אותי. נופפתי להם, והם באו אלי. באתי לראות איפה הבחור, שאני ילך אליו… והוא נעלם. חיפשתי במבטי בכל מקום, אבל הוא לא היה שם. הגלידה שלקחתי השאירה טעם מר בפי. החלומות, הנשיקות, החיבוקים, כל מה שדמיינתי הפך לאכזבה. לא ידעתי את שמו אפילו, אבל הרגשתי אליו אהבה עזה. לא נפגש שוב, לא נפגש לעולם. האהבה שלי הפכה לאכזבה…