אהבה או פחד
זוגות זוגות
הכל קל יותר בזוג
יותר קל לקבלה
יותר רחוק מבדידות
יש חיבוק כשצריכים
נשיקה כשחייבים
עוד לוז לסופש וחיפוש למקומות רומנטיים מקומיים
זה נהפך לרוטינה
התרגלות למוכר
אבל כשאתה הכי עצוב בעולם
האם הוא מצליח לשמח אותך?
פעם התגעגעתי כמו שהוא מתגעגע
הלב שלי נקרע רק מהמחשבה של להפרד לשבוע
עוד לילה פחות לילה
כבר לא שובר לי את הלב
אולי זה נחמד שירד קצת מהלחץ
מהאובססיה כלפיו
שאני יכול להחליט שאני לפעמים רוצים דברים על פניו
אבל האם זו עדיין אהבה?
או רק הרגל?
בראש מהדהד שיש כאן אהבה
אך מתלווה אליו הדהוד של פחד
מה אם זו ההתחלה של הסוף?
תגובות (1)
היייי!!! =]
וואו, זה מרגיש כאילו שנים שלא קראתי אותך!
זה קטע מאוד נכון וכנה. אני חושבת (אני לא יודעת) שבאמת אחרי תקופה הכל נהיה שגרתי כך שזה הגיוני להתחיל לפקפק בדברים, אבל באיזשהו מקום עמוק בפנים אנחנו תמיד יודעים מה טוב בשבילנו ומה הדבר הנכון, פשוט צריך להתחבר לרגשות.
אהבתי במיוחד את הבית החמישי. זה גם סוג של משהו שאני מאחלת לעצמי לעתיד, לזכור שיש עוד דברים שחשובים לי ולא רק החבר (כשיבוא).
התגעגעתי לכתיבה ולסיפורים שלך. כיף לראות שאתה צץ מידי פעם מייק XD
*רוצים דברים- רוצה