אדם ורוד.

אספר לך סוד, אדם ורוד, למרות שזה אבוד מראש.
החלטתי לפענח, להבין. את מה שהם, האחרים, מעולם לא יצליחו להפנים.
העולם הפיזי פשוט קיים, וזה לא כזה מסובך.
ואז מגיע החלק של הכל בראש, המחשבות והתהיות, החששות והזכרונות, מנגנון רגשות ושאיפה לאושר, אז אל תשמח.
אתה הופך הכל קיים וחשוב, כאשר בידיון שולט בך, בלי רשות.
אז תן לי לספר לך, אדם רך. אתה פשוט קיים, סתם כך.
והעולם שבו אתה חי הוא לא עולם, הוא עלום.
אתה מודע לזה שהתודעה שלך לא קיימת?, ככה, כמו כלום?
אתה כנראה לא מבין, ותמשיך לחיות את חייך בטוב. תעבור דברים, תיפול ותעמוד, ולפני שכבר מצמצת, למוות תהיה קרוב.
אי פעם חשבת מדוע אתה חושב, מה אתה מרגיש, ולמה?
או שכצפוי, היית עסוק, מוסח, כי ככה.
כאבי ראש מלווים בתהליך, אז עזוב.
תהליך ההבנה של קיום הדברים, האמנם?
לך ילד, חיה את חייך. כמו חייל טוב.
כמו כולנו, חיילים טובים מן הסתם.
שמחה, פחד, אושר, תקווה.
חששות, מחשבות, רצונות, תהייה.
מזה אתה קיים אידיוט, מדברים שלא קיימים.