אבחנות

למה אתה מחפש אבחנות? אין לך מספיק?
אני מחפש הסברים, תשובות,מענה, עזרה. אני לא מחפש עוד אבחון, אני מתחנן שמישהו יראה שאני לא בסדר, שמישהו יגיד לי מה לא בסדר בי ויעזור לי.
מה אני צריך לעשות בשביל לקבל עזרה?
להרעיב את עצמי למוות? לחתוך את עצמי כל כך עמוק עד שאגיע למיון בשביל תפרים? לאיים בהתאבדות? לנסות להתאבד?
כי לעבור מפסיכיאטר לפסיכיאטר, מפסיכולוג לפסיכולוג, מעובד סוציאלי לעובד סוציאלי, מאיש מקצוע למשנהו במשך שנים לא עזר עד כה ויש לי הרגשה שגם לא יעזור.
זהו? רק ציפרלקס, ווייפקס, מירו וסרוקסט? זה כל מה שאתם יכולים להציע? 150 מ"ג מזה או 40 מ"ג מזה? ומה אם זה לא עוזר? כי זה לא. לקחתי כל יום, כל לילה, כל מ"ג שכתבתם לי במרשם, גם אם נחנקתי וגם אם היה לי מר, המשכתי לקחת. אבל זה לא עזר, שום כדור לא עזר ושום מינון לא עזר ומצטער, אבל וויתרתי.
ומה עם להוציא 300 שקל בשבוע על פסיכולוגית? 600? אה זה לא מספיק, צריך 900, שלוש פגישות ומעל ל-900 שקל בשבוע. הפתעה, גם זה לא עזר, לא עזר ומצטער, הייתי חייב לוותר.
אבל עדיין רע לי, רע לי כל כך. אני בחרדה בכל השעות שאני ער בהן, כל שעה שאני מנסה לישון בה. הלחץ בחזה לא מפסיק, המחשבות ממשיכות לרוץ ואני לא מסוגל להתמודד עם זה יותר. המחשבה היחידה האחרת, מעבר לכל המחשבות האי רציונליות שלא מפסיקות, היא לקוות שאמות. אני לא רוצה לעשות את זה בעצמי, לא רוצה לתלות את עצמי או לבלוע מלא כדורים, לא רוצה. לא רוצה לאכזב את כולם, לא רוצה להכשל במוות של עצמי ולהתמודד עם התוצאות. לא רוצה להיות חייב לעשות את זה.
אבל אני גם לא יכול להמשיך, אני לא מסוגל יותר.
אז לפחות שמשהו אחר יעצור את זה, אם לא יעזור אז לפחות שיעצור.