אבודה

פרק א: שבת, בוקר לא בוקר. יושבת חושבת ומנסה להגיע לנקודה הזו למצוא, מחפשת עדיין אמנם בת 26 אבל איפושהוא מרגישה לא במקום הנכון?! יש שיחשבו שנמצאת, אבל אי שם המחשבות הן יודעות, יודעות יותר מידי , אולי. שיש בי הרבה ומעבר למה שאני מודעת או יודעת, חלק מסביבי כן שם וחלק מסביבי חושבים שאני סתם , שאין לי ובי את היכולות או הרצון , או אפשר לקרוא לזה ביטחון, עצמי?! אולי אבל אולי כבר מאוחר מידי ?! צצה לי המחשבה .לא! אומר בי צד אחר שמקשיב בכמיעה לדעת אולי אתפקח?! אולי אצליח לראות מעבר?! אולי אגיע לאיזושהיא תובנה?! ופתאום יורד לי כל האויר! מה את מנסה לעשות?! למצוא ייעוד ?! מתי? עכשיו? את נזכרת?! לא אני לא חושבת שזה עניין של להיזכר אלא למצוא את האני של עצמך האני שלי את הרי איפושהוא כן מוכשרת, כן? איפה? שוב שואלת מנסה לקבל תשובה אבל לשווא . מה את חושבת בכלל?! את שואלת את מי? יש שלא יבינו על מה אני מדברת אולי פסיכולוג? גית? כן נוח יותר עם אישה פסיכולוגית זהו זה! זה הפיתרון! לכל הבעיות ! הצחקת אותי שוב המחשבה הזו קופצת לה היא כרגע גיחכה , את מבינה?! או שקשה לך להבין הרי מה את מי את מה את עושה ?! את עושה משהו? את הרי חושבת או יודעת שאת אדם טוב ויש לך לב רחב ! או הנה! מצאת! את אדם טוב! אז את כן משהו! או שלא?! הרי מה זה אדם טוב זה תואר?! השגת עבודה עם משכורת טובה מזה?! מה יוצא לך?! אוי נו באמת הרי את יודעת שזה בולשיט. ושוב המחשבה הזו צצה האם את מוכשרת במשהו?! הרי מקטלגים אותנו בחברה שבה אני אנחנו חיים לפי כמה שאתה מרוויח! ככה הגעת למשהו טוב! משהו טוב?! הרי אם אתה מרגיש שאתה לא במקום הנכון אז לאיזה משהו טוב הגעת?! אנחנו חיים מסיפוקים בחיים, הכל חומריות . כסף וכסף. רק רודפים אחרינו אנחנו בריצה של מאות קילומטרים מנסים להגיע ולא מצליחים. אז אומרים אומרת עוד קצת שוב עוד ניסיון ואז נהיה מאושרים ! אושר?! בעיני המתבונן! הרי כל אחד מאיתנו מאושר באיזושהיא דרך! כזו או אחרת! אני חושבת, ברור שאם תעשי מה שאת אוהבת תהיי מאושרת?! את שואלת?! בוודאי. הרי אומרים שזה פריבילגיה ! האומנם?! יכול להיות שלא. אולי זו סתם מחשבה שהטמיעו בך שזו פריבליגיה! הרי אין סיכוי שתעסקי פעם מתישהוא במשהו שאת אוהבת, רוצה , משתוקקת! את צריכה כסף והרבה! כדי לפתוח עסק! מצליח! טוב זה לא מציאותי ?! נחזור למחשבה היא שוב מתרוצצת כאילו שטסה לה לרגע לניו יורק וחזרה, אוי ניו יורק ! המחשבה שאולי כן תגיעי למשהו מתישהוא ביום מן הימים בחייך! הרי יש בך את האמונה. כן בטח את האמונה שתמיד יושבת לך בתת מודע אבל כשאת מגיעה לרגע האמת, אז, מה?! את משתפנת! את נסוגה לאחור! את אומרת וחושבת ויודעת שאת חסרת ביטחון, אומנם מוכשרת בטירוף קופצת לך המחשבה הזו שמנסה להרגיע , לתת תקווה. את תהיי משהו! מבטיחה!