אבא יקר כאן זה נגמר.

חיכיתי עשרים וארבע שנים מחיי כדי לכתוב לך
תמיד רציתי לסגור את מעגל הסבל הזה
לכתוב לך הכל ואז לעבור לדף הבא,חלק,חדש בחיים.
האמת היא שכל ימי חסרת לי.גם כשאמרתי ההיפך,תמיד רציתי אותך לצידי.
וכשמישהו פגע בי תמיד דמיינתי שאתה זה שמגן עלי ומוצא לי פיתרון
כל פעם שנכשלתי קיוויתי שאתה לא מתבייש בי שבכל זאת יום אחד יבוא ותהיה גאה בי
אומנם היום הזה לא הגיע אבל יש דברים שחייבים לסגור
ויש ציפיות שחייבים להוריד
כמה פעמים בחיי קיוויתי שאולי תתקשר לשאול לשלומי,או רק לומר לי כמה אתה אוהב אותי ושאני חסרה לך.
אבל גם זה לא קרה.
ובכל יום הולדת ציפיתי שתפתיע אותי אבל אתה בכלל לא זכרת את קיומי.
אבל כל זה כבר לא משנה,היום אני כבר גדולה.חזקה ומבינה דבר אחד
יש אבא אחד והוא היחיד שאין לו תחליף!
אבא שלי שבשמיים!אלוקים אב רחמן!
ותנחש מה?
כל יום מחיי הוא חיזק אותי,וכל שנייה שהיית חסר הוא ניחם אותי!
ובכל יום הולדת הוא נתן לי מתנות בלתי נשכחות הוא תמיד אראה לי שלמרות שאתה כל כך חסר החיים של מלאים כל טוב

אז אבא יקר גם אם לא עלה בדעתך לבקש סליחה.אני סולחת
וגם אם לא עלה בדעתך לשאול לשלומי אני רוצה ליידע אותך שהיום אני הבת ההכי מאושרת בעולם.
ובזכותך הבנתי שבעצם בחיים כל חיסרונות שלנו מובילים אותנו להצלחה