אבא היקר
אבא שלי, יקר שלי, כול העולם שלי.
לפני כמה שעות עמדתי מול קבר והשם שלך היה חרוט עליו… אני לא מרגישה שזה אמיתי…
אבל החריטה אמיתית! והקבר אמיתי! והדמעות אמיתיות! והכאב.. לעזאזל הוא אמיתי! :(
אבא, בחיים לא קפאתי כך מול המקלדת..
לחשוב שלפני חודש וקצת הכול היה רגיל
היית בבית והארת אותו עם השלווה והחיוך הקסום שגרם לי כול בוקר לקום עם פול כוח לעבודה… כי כשהייתי יוצאת מהדלת הסתכלת עליי בגאווה! משהייתי קטנה התאמצתי כול כך בהכול כי רציתי לשמח אותך ולגרום לך נחת.. תמיד חיפשתי שתהיה גאה בי ותמיד האמנת בי ונתת לי כוח!!
אבל אבא…היום אני לא מוצאת את הכוח.. אני עוד לא מוכנה לדבר עליך בלשון עבר.. לא זה לא יקרה…. כי אני רוצה לספר לך ואני רוצה להראות לך שאני חזקה אבל מי יהיה גאה בי עכשיו?!
מי יאיר לי את היום עם החיוך הקסום שרק לך היה?! איך אוכל לחיות בלעדיך?
אני זוכרת שלפני חודשיים… דיברת על חופשה.. רצית לקחת את אמא ואותנו את כל המשפחה! כל כך השתוקקת לנסוע ולהנות… ולא ויתרת. אפילו כשהייתה לי עבודה אתה דחית כדי לא להשאיר אף אחד לבד.. למרות שאמרתי לך אבא תסעו!
תצאו קצת… תהנו.. אבל סירבת.
"נלך כולם ביחד" אמרת.
אני מצטערת אבא… אני כל כך מצטערת!!!
שלא הספקנו.. ובמקום זה אנחנו פה מתאבלים עליך.. זה לא נתפס!
אבא אני נשארת ערה עד הזריחה כמעט בכל לילה… רק מחכה שתצא מהחדר ותגיד לי "ייאלה מאוחר תלכי לישון כבר השמש יצאה"
אפילו קולות הצעדים שלך בבית חסרים לי!!!
ומי ייבשל לי את האוכל הכי טעים?!
אני לא אדע עוד כאלו מטעמים!!!
למי אתקשר אחרי העבודה ואשאל "מה יש לאכול" ובכול יום כמעט יהיה מאכל אחר על השולחן. אוף איך הפסדתי אותך?
נתת לי את 20 השנים הכי יפות שיכלו להיות לי! אני רוצה עוד…. אני רוצה שתהיה נוכח!
נוכח בחיי.. בחיים שלנו! עם אמא שכל כך אוהבת אותך… ואיתנו הילדים שלך.. איך לא תלווה אותי מתחת לחופה כשאתחתן..?
אפילו לא הספקת לדעת אם הנכד/ה הראשון/נה שלך בן או בת…. אני בטוחה שאתה כבר יודע שתהיה לי אחיינית בעזרת ה' ! ואני מקווה שהאחיינית שלי תהיה יפה וטובה כמוך.. כמו שאנחנו יצאנו בזכותך ובזכות אמא… גידלתם אותנו לערכים נדירים וכך אני מבטיחה לך שנמשיך!
אנחנו ממשיכים להיות מאוחדים… כול יום אנחנו יחד… מספרים עליך סיפורים ואפילו חלומות שכל אחד מאיתנו חולם עליך…
אתה הנשמה הכי טהורה בשמיים אני יודעת!
ואלוקים קיבל אדם צדיק וענו ושלוו אתה מאיר את כל השמיים! אני מתגעגעת אליך אני מתגעגעת להילה שהייתה סביבך… הבית אפור בלעדיך….
אני מבטיחה! בחיים לא הרגשתי כאב כמו זה, כאילו עקרו לי את הלב מהחזה ללא הרדמה….
אתה חסר לי.. אתה לא יודע כמה אתה חסר לי! אני מתאפקת יום שלם לא לבכות בבית ליד כולם כי אני יודעת שמספיק קשה להם ובלילה בלי שליטה מתפרצת בבכי והכרית נהיית ספוגה מדמעות.. קשה להמשיך בלי האדם הכי חשוב בבית.
אני תמיד אזכור אותך אני תמיד אכתוב לך
ואני אכתוב עליך! שכולם ידעו שאין הרבה אנשים כמוך… והלוואי ויהיו!
ואני לא אדבר בלשון עבר!
כי אתה פה… אתה פה איתי כי אם לא היית
אני לא הייתי מסוגלת לכתוב את כל זה.
אני מרגישה אותך בכול יום ובכול דקה!
יש רגעים שאני בוכה והדמעות ממשיכות לזלוג כמו מבול על פניי… אז אני מדמיינת את החיוך שלך ונרגעת…. אל תעזוב אותנו לעולם תישאר לשמור עלינו מלמעלה כמו שעשית כשהיית פה למטה.. והכי חשוב…
תשלח לנו קצת מהאור שלך..
תגובות (2)
קודם כל תנחומיי. רואים כמה אבא שלך היה דומיננטי בחייך וכמה היית קשורה אליו. כמה אהבת אותו וזה יפה ממש. הטקסט כתוב ממש ממש טוב. אני יכול להזדהות איתך כי איבדתי את אימי והרגשתי רגשות דומים. הלוואי שלא תדעו עוד צער, ושהאור שאביך השאיר ימשיך להאיר לכם את הדרך עוד הרבה שנים.
כתוב מהלב, כל כך אמיתי וכואב. תהי חזקה חברה, הלב בוחר❤️