אאוטסיידרית

בס"ד
אאוטסיידרית, כזאת אני, יושבת בצד, מביטה במתרחש.
פריקית, גם בין תכונותיי, מהקצה צופה, נראית כמו חייזר.
יש חיים פה, יש אווירה מסוימת, ואני, אני בצד, מנותקת.
מחוץ לאווירה, מחוץ לחיים, מחוץ לחוץ.
שוכבת, פנים לתקרה, כזאת אני, בוהה, בלי מטרה.
ריקה, כן, בין השאר, מתהלכת שולל אחרי אוכל ומים.
יש פה מוסר, יש פה טוב, יש פה עולם שלם.
ואני נמנעת, בלי שום סיבה ניכרת לעין.
נמנעת מחיוכים, נמנעת מחיבוקים, נמנעת מאנשים, מקשרים ושקרים.
אאוטסיידרית, בחוץ, רוב הזמן לבד,מתחת עץ התאנה עם ספר ואוזנייה. חייזר.
פריקית.
וכשאעלם, כשאתנדף, כשאנשור בשלכת, למישהו יהיה אכפת? מישהו ישים לב לכך?
מישהו יתנתק לרגע מסדר יומו המוקפד ויבהה מהצד?
מישהו ישים לב שזאת שבקצה כבר איננה? מישהו??