אני בלתי נראית
אני מרגישה בלתי נראית.
כאילו אפילו אם אני אצעק,
איש לא יראה או ישמע אותי.
זה מצחיק,
כי לפעמים אני כול-כך אוהבת את המצב
הזה,
כי אני לא צריכה לתת דין וחשבון
לאיש, כי אני כלום, אני צל ותו לא יותר.
אבל לפעמים, אני כול-כך
רוצה שאנשים יראו אותי,
גם אם זה לא יביא לי שום דבר טוב.
גם אם הם רק יפגעו בי וירדו עליי.
הכול טוב יותר מלהיות במצב הזה,
קיימת אבל לא בדיוק.
תגובות (6)
את לא בלתי נראת אני בטוחה בזה!! אני בטוחה בזה שיש הרבה אנשים שאוהבים אותך וכן אכפת להם ממך ואת אולי לא שמה לב לזה… ואל תגידי סתם שאת מעדיפה שיתנו לך כל סוג של תשומת לב כי זה ממש לא נכון ואני בטוחה שאת לא רוצה שאנשים ירדו עלייך ואת תעדיפי להיות בלתי נראת…
אמיתי???
אם כן אני מצטערת בשבילך, באמת !
תדעי שאת יכולה לפנות עלי תמיד ,אם את אפילו לא מכירה אותי ואם כן אז לא יודעת מה לומר לך ,מקווה שעזרתי ♥
אני לא חושבת שאת בלתי נראית! יש מישהו שרואה אותך ובטוח אוהב אותך!
תסתכלי. רק תביטי. תחשבי על זה.
הסיפור ממש יפה..
נחמד. ואני מסכימה עם דרדסית (תולעת סיפורים). תסתכלי סביב וראי שאת לא היחידה שמרגישה בלתי נראית.
אני והחברות הכמעט בלתי נראות שלי התחברנו וביחד אנחנו קצת יותר מלא נראות… קצת בלאגנסטיות…
נכון דרדסית? חחח
אל תקשיבי לאף אחד מכול מי שכתבו מעלי!!!!
אני מכיר את המצב שבו את נמצאת (עברתי אותו) ולכן אני יודע שנכנסים אליו כמהלך אחרון של הגנה לפני שמתחילים להתדרדר לחתיכת ורידים ודברים יותר גרועים ולכן אני ממליץ לך לכחת את הזמן לתת לאנשים ובמיוחד לך להסתגל ל"אני החדש שלך" שבו את לא שמה על אף אחד ואף אחד לא שם עליך…
ואת תראי שאחרי כמה חודשים המורה ת/יגש אליך ויגיד לך: אני שמח/ה על ההתקדמות הענקית שעשית בתחום החברתי ולך לא יהיה מוסג על מה מדובר.
הרי זאות את החדש שלאף אחד לא אכפת ממנה אבל אם תסתכלי טוב תסימי לב שפתאום את לא רבה עם אף אחד ולהפף ושיש לך עם מי לדבר בהפסקות וכו'…
וואו. זה נשמע עצוב שכזה. אני מצטערת שאני לא מזדהה כי לא עברתי את זה מעולם אבח זה נשמע עצוב מאד. קשה מאד שיש ילדים במצב כזה. לא נראלי שיש צישהו בבצפר שלנו שהוא במצב כזה… כי אצלנו זה בית ספר קטן מאד אז כולם שמים לב לכולם.
אני לא יודעת בדיוק איך לעזור אבל אולי אני אציע לך שתמצאי לך חברה טובה שתהיי איתה רב היום או משו. מקווה שהמצב ישתפר לטובה. .
מצטערת בשבילך…