מה עשינו בקיץ

רציתי לספר לכם קצת על מה שעשינו בחופש הגדול. במדור זה אספר על האירוע המרכזי: הצימר. בה' הידיעה. אז בין הבריכה, הג'קוזי ומלחמות הכריות הבלתי-פוסקות, הספקנו גם קצת לטייל. קצת.
הפגזות על ישובי עמק הירדן
ביום הראשון הלכנו לגשר. גשר זהו מוזיאון שמספר על תולדות… גשר! איך לא ניחשנו… גשר היה קיבוץ שהוקם על גדות נהר הירדן. המטרה: חשמל. לא הבנתם כלום? ברור שלא. כעת ניגש לסיפור העצוב של גשר.
היֹה היה יהודי ושמו פינחס רוטנברג. כולם קראו לו "הזקן מנהריים". למה? חכו ותראו. הוא עלה לארץ עם חזון אחד: להאיר את א"י. שבכל הארץ יהיה חשמל. כולם לעגו לפינחס רוטנברג, אך הוא דבק במטרה והתחיל לאסוף כספים בשביל הקמת התחנה. אך איפה יקימו אותה? פינחס רוטנברג רצה מקום שבו יש מפל, שבעזרתו ניתן לייצר חשמל. הוא מצא את המקום המושלם מדרום לכינרת, במקום שבו נהר הירדן ונהר הירמוך נפגשים, ויוצרים כמות מים מספקת בשביל הפקת חשמל. לכן כולם קראו לו "הזקן מנהריים", כי התחנה הוקמה במקום שנמצאים שני נהרות, או נהריים. כדי שהמצב הזה ישאר גם בקיץ, כשאין גשם, פינחס רוטנברג בנה את סכר דגניה, שהפך את הכינרת למאגר מים ענק (כך המפל המשיך לזרום בקיץ), המשמש אותנו עד היום. כשהיה לו מספיק כסף, בשנת תרפ"ז (1927), הוא החל להקים את התחנה, ביחד עם עוד כמה חלוצים. היה צורך כמובן להקים גם בתים לעובדים ולמשפחותיהם. בימים ההם להגיע, למשל, מגשר לתל-אביב היה לוקח כמעט יום-עבודה שלם. לכן היה צורך להקים בעצם את קיבוץ גשר.
בשנת תרצ"ב (1932) הסתיימה בניית התחנה. הטורבינות החלו לפעול, ופיתאום, ב-90 % מהארץ יש חשמל! אך הסיפור של גשר לא נגמר. במלחמת העצמאות הופצצו כל ישובי עמק הירדן, וביניהם גשר. גשר נהרסה כליל, ולא הוקמה מחדש. בגלל זה כתבתי קודם "הסיפור העצוב של גשר". אנחנו הלכנו למוזיאון, בו יש הדמייה מדהימה של חלק קטן מהתחנה, וחיזיון אור קולי.
לאחר מכן קפצנו לטבילה קרירה ב"עין נון". המעיין מאד נמוך (10 ס"מ).
לבסוף הלכנו לצימר, תפילות במירון (הצימר היה בשפר וזה 10 דק' ממירון), בריכה, ג'קוזי ושינה (?!) עריבה…
מסלול מפרך למים הקרירים
למחרת הלכנו לנחל עמוד. הלכנו במסלול של 1.5 ק"מ ולבסוף הגענו למעיין הצונן (המים באמת היו קפואים). הגובה היה 70 ס"מ. לאחר מכן הלכנו את כל הדרך חזרה. בקופה אמרו לנו לקחת 2 ליטר לאדם. היינו צריכים לקחת 14, סחבנו 10 וחזרנו עם 5. מה לעשות?
לאחר מכן הלכנו לאוצר הסת"ם בצפת, מקום שבו מוכרים מזוזות וגם יש מרכז מבקרים נחמד. במרכז המבקרים צפינו בחיזיון אור קולי יפה (עם כיסאות מסתובבים, משקפי תלת-מימד וכמה מסכים שונים). היו בו הסבר על סת"ם ושיר יפה בנושא. התנסינו גם בכתיבת סת"ם (עם צבעי גואש וקלף אמיתי), ולבסוף השתתפנו בחידון טריוויה בנושא סת"ם, מלווה בקטעי קישור, והפרסים הם מגנטים בעלות של עשרה וחמישה שקלים (אני זכיתי במקום הראשון ואבא שלי במקום השני).
קטיף פירות בצל החמה
ביום השלישי הלכנו ל"בוסתן בגולן", 3 ק"מ אחרי קיבוץ עין-זיוון. מזג האויר נוח (כל הזמן נשבה רוח). בקיבוץ לא משתמשים במזגנים (?!). המקום עצמו נחמד. חוץ מקטיף הענבים והתפוחים (כל עונה והפרי שלה), יש נסיעה בטרקטור, פינת חי, רכיבה על למה, סוכות תותים (לא ענבים, תותים!), יצירה בצל עצי הדובדבן, "עולם האגדות" – מקום נחמד עם פסלי דמויות מצוירות, ולבסוף, לפני היציאה, כדי לקחת ממך עוד קצת כסף, יש מכירת אגסים, תפוחים, תפוחי-אגסים (זן שנוצר משילוב של תפוח ואגס) וענבים, והכל בשטח. היה כיף.