סטירה
אז באנו
באנו לכאן במחשבה שפה יהיה יותר טוב
באנו בגלל עיקרון
באנו עם רעיון
באנו ושתלנו עצים ובנינו בתים וסללנו כבישים,
וגם נלחמנו כשהיה צריך
אז באנו
אבל בסוף היום, כשאתה יושב מול הטלוויזיה,
ואתה רואה שהחברים שהכרת מתו בעוד מלחמה מיותרת
אתה שואל למה.
וכשאתה רואה שהעצים ששתלת נכרתו בשביל עוד שכונה מפולצנת
אתה שואל למה.
וכשאתה הולך למקרר ומוצא אותו ריק
אתה שואל.
אז באנו
וזה מרגיש כאילו חטפנו סטירה לפרצוף.
תגובות (2)
עצוב…
לפעמים החיים עצובים