סוף החיים…
תשמעו את השיר הזה:
במכתב היה כתוב שנה. שנה שבה היא תכננה את מותה…
שנה שלמה שהעמידה פנים שטוב לה, חיוכים מזוייפים… חיים מזוייפים!
שנה שלמה שהיא בכתה בלילות, שנה שלמה שכאב לה!
שנה שלמה שהיא רצתה לחיות, להיות, אבל היא לא יכלה יותר!
היא ספרה את הימים, וסימנה יום, יום!
הגיע היום המיוחל… והיא כהרגלה קמה לבית הספר…
היא קיפלה את הפיג'מה, אכלה ארוחה טובה, נהנתה עם חברותיה ושוב חזרה אל חדרה…
ממורמרת ובוכה, בטוחה במעשיה.
'אל תעשי זאת ילדה…' קולה הפנימי זועק לה!
היא לקחה חוט עבה, ותלתה אותו על התקרה…
היא לקחה כיסא גבוה… נעמדה וסיימה עם חייה.
ההלוויה התקיימה, כולם בכו וזעקו לרחמים…
הילדה כבר איננה, היא לא מרגישה את הכאב הזה מבפנים…
היא איננה, לכל החיים…
במכתב היה כתוב שנה,שנה שבה היא תכננה את מותה…
תגובות (7)
אהבתי את הקטע, והזדהיתי קצת (אני בחגיגות השנה לסרטן שליי)
כתבת יפה, והשיר מתאים
דירגתי חמש!
תודה, ואני מקווה שהחלמת ושאת מרגישה טוב :)
ממש נוגע ללב :) זה ממש כואב לי שבני נוערה הורגים את עצמם בגלל שהם עוברים בריונות, כי הם תמיד חושבים על בעיות קיצוניות כל כך למשהו שלא נמשך כל החיים. אני עברתי בריונות עצמי, אבל אף פעם לא חתכתי, או אפילו חשבתי על התאבדות. וכל אלה שהציקו לילד ובגללם הם הורגים את עצמם, הם אחר כך אומרים 'זה היה בצחוק!' לכו לאזעזל, גם כן. מאמללים ילד כל יום, ואז מתפלאים שהוא הורג את עצמו. אנשים -,-
מסכימה איתך בכל מילה! הם ממררים לילד את החיים שלו וגורמים לו לעשות דברים שאף פעם לא חשב לעשות. אני שמחה לדעת שלא חשבת על לחתוך או להתאבד למרות הבריונות, הכאב והקושי. לדעתי להכאיב לעצמך לא פותר אותך מהבעיות של עצמך.
כל כך צודקת! :)
העובדה העוד יותר כואבת שההתאבדות בקרב בני נוער רק גדלה ומתרחבת, זה עצוב לשמוע על זה וזה נגע לליבי המקרה הזה.
תמשיכי לכתוב על הדברים האלו, זה חשוב.
את מדהימה❤️
ואווו! הסתכלתי קצת בסיפורים והפוסטים שלך ,ופשוט ואוו רואים שאת אחת עם עומק ! ובמיוחד הפוסט הזה ממש ריגש אותי , את חיבת לעשות משהו עם הכישרון הזה הוא לא ברור מאליו , אשמח לקבל ממך טיפים כי אני חדשה פה.