take it easy
אני.לא.אוהבת.לעשות.סיפורים.בהמשכים. האמת שלזה יש לי אחלה בחלה של רעיון אז נראה לי שאני כן אמשיךךךך(: תגיבו בייביס.

סוד.

take it easy 06/05/2014 748 צפיות 6 תגובות
אני.לא.אוהבת.לעשות.סיפורים.בהמשכים. האמת שלזה יש לי אחלה בחלה של רעיון אז נראה לי שאני כן אמשיךךךך(: תגיבו בייביס.

"אז היום זה היום." אמר שהלביש מעליי את הבגד האפור המגרד."אל תיהיי לחוצה. אמנם זאת פעם ראשונה שאת עושה זאת במקום פומבי, בלעדיי, אבל אני מאמין שתסתדרי."
הנהנתי. "כן,אדוני." ג'יימס חייך אלי. הוא הושיט אליי את החצאית הקצרה.
"ג'יימס.." מלמלתי. "אני לובשת את זה."
ג'יימס העיף מבט חטוף בחצאית הקצרצרה, ומיד פנה לארון הבגדים שלי.
הוא פתח את הארון ולעיני נגלו כל הבגדים שאני משתמש בהם. החליפות השחורות, המכנסים ההדוקים, נעלי הספורט הנוחות. "תלבשי מכנס מתחת, אבל שלא יראה מוזר. את תלמידה רגילה בתיכון ליטווד, לא יותר מזה."
הוא הסתובב ויצא מחדרי, נותן לי את הפרטיות שאני צריכה להחלפת הבגדים.
פשטתי את מכנסיי העור ופניתי לקחת מכנס הדוק וקצרצר שאוכל ללבוש מתחת לחצאית. קשה לי להאמין שבית ספר כל כך משגשג נותן לתלמידותיו ללבוש בגדים כל כך חושפניים.
למה שלא יכתבו להם על המצח 'פרוצה' וזהו?
עמדתי מול המראה הקטנה בחדרי. לא נראתי יפה, אבל נראתי רגילה. וזה מה שחשוב.
אין לאף אחד סיבה לחשוד בי שאני לבושה כתלמידה רגילה.
לקחתי את המסרק מהשידה והחלתי לקלוע את שיער לצמה בצד- הוראה מג'יימס.
שלוש דפיקות על הדלת נשמעו מהצד השני של חדרי. "תכנס, אדוני."
הדלת חרקה -כמו כל פעם- וג'יימס נגלה לפניי לבוש בחולצה לבנה ומעליה קרדיגן שחור.
"תביאי לי לעזור לך עם זה." מלמל ג'יימס ולקח מיידי את העניבה. "את לא אמורה כבר לדעת איך קושרים עניבה בעצמך,ברוק."
הסתכלתי עליו במבט מעוצבן מעט, "מעולם לא למדת אותי. איך תרצה שאלמד?"
ג'יימס התעלם מדבריי,"עכשיו ברוק, תחשבי שאני המנהל פרנודון, בפגישה של בית ספר." הנהנתי, עשינו על זה חזרות כל כך הרבה שזה התחיל לעצבן. "שלום, מיס..?"
"מיס בריקדון." השלמתי. "ליסה בריקדון, נעים להכיר המנהל פרנודון." נאבקתי בדחף לגלגל עיניים.
"נעים להכיר גם אותך, ליסה." חייך ג'יימס עם שיניו הצחורות,"מאיפה את מגיעה אלינו,ליסה?"
חייכתי אל ג'יימס גם. "מסיאטל גרייס, המנהל."
"סיאטל גרייס?" אמר ג'יימס בהעמדת פנים מופתעות ."איזה עיר יפה זו."
הנהנתי. "שמות האב והאם?"
הסהסתי קצת לפניי שעניתי, "אליזבת' בריקדון וג'יימס בריקדון."
"הססת." אמר ג'יימס שהפסיק את העמדת הפנים שלו. "ברוק, טעות אחת שלך וכל המערכת קורסת. אנחנו תלויים בך!"
"אתם תלויים בי." חזרתי אחריו. "אני לא אטעה, אדוני. אני מבטיחה."
ג'יימס הנהן באישור."כדאי שלא. עכשיו בואי תאכלי משהו, הולך להיות לך יום ארוך."
'יום ארוך מאוד', חשבתי שפלסתי את דרכי במדרגות."תודה, ג'יימס. אבל אני לא רעבה כל כך. יש קפיטריה בליטווד- אבל אני חייבת לצאת. יש לי פגישה עם המנהל פרונדון, שכחת?"
ג'יימס חייך. "כמובן שלא יקירתי. תהני בבית הספר, ליסה!"
הנהנתי אליו שלקחתי את התיק ותליתי אותו על גבי. "ביי, אבא." אמרתי וסגרתי את הדלת אחרי.


תגובות (6)

תמשיכי בייבי.
כי בייבי זה שלי.

06/05/2014 11:47

העם דורש.
שאישי תמשיך.
העם דורש.
מרק סמיך.
רגע מה? פשוט תמשיכי

06/05/2014 22:09
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך