סוג של פורקן …
אתם יודעים,
הכתיבה היא סוג של פורקן בישבילי,
היא נותת לי מקום לברוח אליו
כאשר קשה וכואב,
יש כול מיני סוגים של אנשים
ולכול אחד מהם צורת פורקן שונה
יש את אלה,
שהדבר כואב להם שתי שניות
ואז הם מטיחים את הכאב חזרה
באלו שזרקו אותו לכיוונם ואז שוכחים מזה.
יש כמובן גם את אלה ששומרים הכול בפנים
ואז זה נערם עוד ועוד,
עד שהם פשוט מתפוצצים
וכמובן יש את הסוג שלי,
מצד אחד הכאב נערם,
אך מצד שני אנחנו מוצאים דרכים שונות לפרוק אותו,
אנחנו כותבים,
מציירים,
אנחנו מוצאים את הדרך שלנו
נכון לרוב אנחנו לא מחזירים לאלו
שגרמו לסבלנו
אך אנחנו מקבלים סיפוק מן הפורקן
שלנו וזמן מסויים של שקט נפשי
תגובות (2)
וואו כלכך נכון…!
זו גם הדרך שלי לפרוק את הדברים, לכתוב על מה שאני מרגישה, ואחרכך לראות תמה בעצם כואב לי, לנסות לנתח ולפתור את זה, הרבה מחשבה…
שמחה שיש לך דרך לפתור את זה…
וואו, פשוט שיקפת את כל מה שאני עושה כשקשה לי בכמה משפטים…
אני כמה מהם..
אני בעיקר כותבת ושומרת בפנים
אני לא אוהבת לשתף על מה שעובר עלי
אבל איך שהוא כאן אני דווקא כן מרגישה בנוח להגיד מה עובר עלי באותו הרגע או אותה התקופה.
הדבר הראשון שאני עושה אפילו לפני שאני חושבת על מה שקרה, אני יישר כותבת
אני מקווה שמצאת כבר את הדרך שלך.
כי אחרת כששומרים בבטן, (מה שאני עושה הרבה דרך אגב…) הכל יתפוצץ בבת אחת.
(מדרגת חמש על הכתיבה המדהימה שלך!!)