סוג- אני

בוקר, אני על המיטה שלי אני לא זוכרת כלום כואב לי בצוואר, צורב לי בעיניים, אני מרגישה חלשה ומיובשת אני צמאה. גבר עומד לידי לא מייקל. שיער שחור בוהק ועיניים כחולות מהסוג יפה התואר שמופיע בסרטים. הוא מתיישב לידי ואומר לי בתי הכל יהיה בסדר רק תנשמי את צריכה כרגע לזכור כמה דברים, את חזקה עכשיו יותר מכולם, את מהירה, הכל יראה לך חזק, קולני ובהיר הרבה יותר. הוא נתן לי כוס עם משקה מוזר צהבהב וביקש ממני לשתות אותו אני יכולה להגיד לכם גם לפני השינוי הייתי עקשנית ואני לא אשתה משהו רק בגלל שאיזה גבר נאה נתן לי. אני סירבתי והוא צחק, את תהיי מלכה טובה. לא הבנתי דבר הייתי צמאה, לאחר זמן הבנתי שאני משוחחת עם גבר שאת שמו אני לא יודעת, השם שלו היה אדוארד הוא אחד ממשפחת המלוכה הרומנית אבל זה סיפור לזמן אחר. לאחר זמן לא רב שהוא הסביר לי מה אני, למה אני הופכת, שבכיתי וצעקתי ושברתי לא מעט דברים. הוא הסביר שאם לא אצוד בשעות הקרובות אמות מוות כואב יותר מכל חלומותיי. יצאנו לבחוץ זה כבר היה לילה (ואני שתיתי את הנוזל הצהבהב אחרי הרבה תחינות ממנו ) ראיתי שמיים ,אבל לא כמו שראיתי שמיים שחורים אם כוכב אחד או שניים זוהרים במעט. שמיים כחולים כהים עם מיליון כוכבים זוהרים וירח מלא בוהק ולבן הכל נראה לי כל כך יפה וגדול יכולתי להרגיש את תעופת הציפורים בשמיים את הנשימה בריאות שלי, את הפרחים והדשא הרטוב בטל הלילה והכל היה מושלם, רצתי והרגשתי את הרוח נוגעת בכל תא מהגוף שלי קפצתי מהר הגבוה לעמק בלי להישרט אפילו בקצת ,יכולתי לשמוע את הלבבות שלי כל האנשים מסביבי, לשמוע את זרימת דמם, שהסתכלתי בעיניים שלהם הם לא יכלו לסרב אילו ביקשתי מהם לרוץ למשך שארית חייהם הם היו עושים זאת, כל דבר שרציתי קיבלתי בזכות עיניי. והרגשתי טוב, מסונוורת מהכוח שניתן לי, מהחוזק, מהיופי, התאהבתי ברעיון של להיות צעירה לנצח, יפה, קטלנית, מיוחדת כמו מתנה שניתנה לי הדבר הנכון יהיה להגיד שהתאהבתי, התאהבתי בעצמי, התאהבתי במי שהפכתי להיות, בי. ולאחר זמן רב של יגון, סבל, דיכאון, ייסורים הרגשתי שהגעתי למקום שרציתי להיות בו, מקום שאני שייכת אליו הרגשתי פשוט שמחה, מאושרת, אני הייתי הדבר הכי טוב שיכולתי לדמיין, הייתי ערפדית ומעכשיו הכל פתוח, הכל אפשרי אני מושלמת.