סבא?
אלוהים, סבא שלי לידי שוכב על המיטה.
אני חושבת שזאת מיטה.
אני מחזיקה לו את היד.
היא לא חמה כמו שתמיד הייתה, היא קרה כמו קרח.
אלוהים, למה הוא לא זז?
הוא אכל משהו מקולקל, אולי הוא מרגיש לא טוב?
הוא מסתכל עליי.
המבט שלו קצת ריקני, אבל אני יודעת שהוא מסתכל עליי.
אלוהים, למה אבא שלי בוכה?
אני רואה אותו מסתכל מרחוק עליי ועל סבא.
אולי הוא דואג שסבא לא מרגיש טוב? הוא לא יודע שזה יעבור?
אלוהים, למה הוא לא מחייך אליי?
הוא תמיד הסתכל עליי וחייך ואמר שאני הנכדה הכי טובה בעולם.
הוא לא אומר את זה עכשיו.
הוא לא אומר כלום עכשיו, הוא רק מסתכל עליי.
אלוהים, אני חושבת שמשהו קרה לסבא, אבל אני יודעת שהוא שם.
הוא בטח אכל משהו מקולקל וזה תכף יעבור.
אני יודעת שזה יעבור.
סבא אמר שהוא בריא כמו שור, ואין משהו יותר חזק משור.
אלוהים, הוא ממש חיוור, אני חושבת שמשהו קרה לו.
אני מפחדת.
אלוהים, הוא שם?
תגובות (5)
מצמרר, פשוט להיאחז בתקווה שזה לא קרה…
מצמרר ממש סבא שלי מת ופשוט דמיינתי את זה זה רשום יפה מאודד אבל ממש מצמממר
מדהים ומצמרר. האם זהו סיפור אמיתי? כול כך נוגע ללב ומרגש, אני ממש אהבתי. הוא עצוב מאוד ונותן לך חומר למחשבה.
אני אהבתי חוץ מה "אלוהים,". זה הרגיש לי כמו שאנשים סתם אומרים "אלוהים" בלי שום כוונה. זה קטע את הכתיבה וקצת קילקל, המילה הזאת, הכל כך חזקה הזאת, פשוט ישבה שם ושימשה כסתם מילת ביניים, ככה זה נשמע לעצמי בראש כשקראתי.
אבל חוץ מזה, יפה מאוד.
הייתי מסבירה לך בשמחה למה דווקא כתבתי אלוהים, אבל מה שבונה את הקטע זאת הסקרנות.