נשמתי נעתקת
אני עוצרת,
מחזיקה את ידיי הרועדות,
מנסה להזכר איך נושמים,
מזכירה לעצמי,
דרך האף,
מצליחה,
מרגישה את הטעם החמוץ של הדמעה,
ואז פותחת בריצה,
מרגישה את זרועותו המקיפות אותי,
חיוך ענק עולה על פני,
ואני צועקת,
ברגע שאני מביטה בפניו,
לא ! לא !
זה לא יכול להיות,
זה לא קורה לי..
תגובות (1)
נחמד מאוד