נקע ברגל

רצתי מהר והבטתי אל לילך שרצה לפני.
ניסיתי לעקוף אותה, או להשתוות איתה בריצה, כי שתינו נגיע אחרונות מרוב השנאה שלנו לשיעור ספורט.
לפתע מעדתי, ועיקמתי את הקרסול מעט.
לילך המשיכה לרות כי לא ראתה אותי, ונטע ועוד כמה בנות ניגשו אלי.
"מה קרה?" שאלו, בעוד אני יושבת ואוחזת בנעל הספורט השחורה שלי, שמתחתיה הרגל הכואבת.
"עיקמתי את הרגל." אמרתי.
"לכו!" הוריתי להן לאחר דקה של שתיקה, ואילו אני עצמי צלעתי עד למורה והסברתי לה את מצבי.
"תנוחי." אמרה לי בחיוך.